מיקרוסופט ואוקסידנטל פטרוליום חתמו על חוזה שיא בשווי מאות מיליוני דולרים על אישורי CO2, בעוד ענף הטכנולוגיה נאבק לעמוד בהבטחות האקלים שלו ולהתמודד עם הביקוש הגדל לאנרגיה בשל הבינה המלאכותית.
אוקסידנטל, אחד מיצרני הנפט הגדולים ביותר בארה"ב, ימכור למיקרוסופט 500,000 תעודות פחמן לתקופה של שש שנים בסכום שלא נחשף, כך הודיעו החברות ביום שלישי.
העסקה הזו, הנחשבת לגדולה מסוגה, מאפשרת למיקרוסופט לקזז את הפליטות שלה על ידי תשלום לאוקסידנטל עבור הסרת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה ואחסונו מתחת לאדמה.
ההסכם מגיע בזמן שבו חברות הטכנולוגיה הגדולות מנסות לרסן את העלייה הדרסטית בפליטות האנרגיה כתוצאה מהתרחבות הבינה המלאכותית. מיקרוסופט הצהירה במאי כי פליטותיה עלו בכמעט שליש מאז 2020, בעיקר עקב בניית מרכזי עיבוד נתונים. גם גוגל הודתה בשבוע שעבר כי פליטותיה עלו בכמעט חצי מאז 2019 כתוצאה מבניית תשתיות עתירות אנרגיה לתמיכה בבינה מלאכותית.
מיקרוסופט התחייבה להיות "שלילית פחמן" עד 2030, בעוד שגוגל הציבה לעצמה יעד להגיע לאפס פליטות נטו עד 2030.
השימוש בתעודות CO2 להשגת מטרות אלו נחקר בצורה אינטנסיבית בשנים האחרונות, בשל חששות לגבי אימות הנתונים על כמות ה-CO2 שהוסרה באמצעות פרויקטים חדשים. כל תעודה אמורה לייצג טונה של גזי חממה שנמנעו או הוסרו מהאטמוספירה.
בעסקה עם מיקרוסופט, אוקסידנטל מצפה למכור את האישורים שהיא מייצרת על ידי לכידת פחמן ישירה מהאוויר (DAC) במחיר זול יותר מהמחיר הנוכחי בשוק של כ-1,000 דולר לטון.
מבקרים טוענים כי DAC, טכנולוגיה מתפתחת, יקרה מדי וצורכת יותר מדי אנרגיה ביחס לכמות ה-CO2 שניתן לה capturing בפרויקטים קודמים.
אוקסידנטל היא יצרנית הנפט והגז הרביעית בגודלה בארצות הברית לפי נפח, אך בשנים האחרונות היא הרחיבה במהירות את עסקיה בתחום ניהול פחמן דו-חמצני, מתוך ההנחה שלכידת ואחסון גזי חממה יהיו נחוצים יותר ויותר כדי לשמור על הטמפרטורות העולמיות.
העסק הצומח הזה מאפשר ל-Occidental למכור תעודות הקשורות ל-CO2 הנלכד. בספטמבר החברה חתמה על עסקה דומה עם אמזון על 250,000 תעודות לתקופה של עשר שנים.
מנכ"ל מייקל אייברי אמר כי מגזר הטכנולוגיה הוא "מגזר עדיפות" עבור 1PointFive, חברת הבת לניהול CO2 של אוקסידנטל. הוא הוסיף כי יהיה מחסור "לטווח קצר" באנרגיה נקייה כדי להפעיל מערכות בינה מלאכותית, מה שידרוש "סל פתרונות" הכולל אישורי CO2.
ההכרזה היא רווח עבור אוקסידנטל, שכן היא תזכה לתמיכה במעבר שלה לכיוון DAC. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה הצהירה כי הטכנולוגיה תשחק "תפקיד חשוב וגדול יותר", אך היא טרם הודגמה בקנה מידה גדול. נכון להיום, היא מסירה רק חלקיק מה-37 מיליארד טון של פליטות CO2 שנתיות הקשורות לאנרגיה.
המומחים לאקלים מסכימים כי יש להשתמש בתעודות CO2 רק כדי לפצות על פליטות שקשה מאוד לחסל, כמו אלה הנגרמות מתהליכים תעשייתיים מסוימים כמו ייצור פלדה.
ההסמכות של מייקרוסופט יגיעו מפרויקט ה-DAC הראשון של אוקסידנטל, סטרטוס, במערב טקסס, שיהיה המתקן הגדול ביותר מסוגו בעולם כאשר ייכנס לפעולה בשנה הבאה. הפרויקט מפותח בשיתוף פעולה עם בלאקרוק, שהשקיעה 550 מיליון דולר בנובמבר.
הערכת עלויות אחרונות של S&P Global מציבות את עלות תעודות DAC על כ-800 עד 1,200 דולר לטון CO2, מחיר גבוה שמביא לכך שבעת הזו רק מעט חוזים גדולים נחתמים. חברת 1PointFive מצפה לעבוד במחיר של 400 עד 630 דולר לטון.
אייברי הסביר כי הפחמן הדו-חמצני הקשור לתעודות המיקרוסופט לא ישמש לקידום הפקת נפט באמצעות שחזור נפט מתקדם (EOR), אם כי הוא הודה שהפחמן הדו-חמצני שנלכד על ידי סטרטוס עשוי לשמש למטרה זו בעתיד. המיומנות של אוקסידנטל ב-EOR, תהליך שנוי במחלוקת, אפשרה לחברה להיכנס לעסקי ניהול הפחמן הדו-חמצני.
