הסבר כלל ה-40

כלל ה-40 הוא קריטריון שמורכב ממספר פרמטרים שונים ומספק מבט ראשוני על מניה. במסגרת זו מחברים את שיעור הגדילה (באחוזים) ואת שוליים הרווח (באחוזים). אם סכום התוצאות מגיע ל-40, זה מעיד על חברה שגדלה במהירות ובו זמנית רווחית.

דירוג Rule of 40 מגיע מעמקי הסיליקון ובאזור זה משמש כאינדיקטור חשוב עבור חברות טכנולוגיה. הוא פותח על ידי משקיעי הון סיכון כדי למדוד את הצלחתם של חברות קטנות וצומחות באופן מהיר ופשוט. זאת, מפני שהכלל הזה לוקח בחשבון את שני הדברים החשובים ביותר:

שתי השאלות חשובות מאוד בהקשר זה, כי גדילה קלה להשגה. לגרום לזה עם רווחיות זה כבר קצת יותר קשה. דוגמה לכך היא חברות שמציעות קרן התחלתית או מתנות קבלה. כאן אפשר למצוא לעתים גדילה גבוהה, אך מעט סיכוי להפוך את כל המודל לתוצאה חיובית.

איך מחשבים את כלל ה-40?

כפי שכבר הוזכר לעיל, ה-Rule of 40 מורכב מהצמיחה במכירות ומהמרווחים. נניח שיש לחברה צמיחת תפעול של 25% ורווח גולמי של 20%, אז על ידי חיבור שני הערכים יחד מקבלים 45%. במקרה זה, הערך גבוה מ-40% ולכן החברה נחשבת "מושכת" לבחינה מעמיקה יותר.

דוגמאות

רבים מהחברות עם צמיחה מהירה מגיעים לצמיחת מכירות של מעל 40%. דוגמאות טובות הן אמזון או Cloudflare. בחברות אלו, שולי הרווח דווקא די נמוכים, כך שעל פני טווח ארוך יש למצוא דרך שתוביל ליצירת שולי רווח גבוהים יותר.