היסטוריה ופוליטיקה

הונג קונג שייכת ל ארבע המדינות האסייתיות הנמרים (ובהם טייוואן, דרום קוריאה וסינגפור). ארבעת מדינות הנמר האסייתיות הן הארבע מדינות שחוו מאז 1970 צמיחה פנומנלית והצליחו להתפתח מהאזורים העניים ביותר בעולם לכאלה העשירים ביותר. אבל בואו נחזור קודם לתחילת הדברים:

הונג קונג היא לשעבר מושבה סינית שהייתה תחת כיבוש בריטי. סין השכירה את הארץ לבריטניה למשך 99 שנים. סין לא שכחה זאת, הם רצו להחזיר את חתיכת האדמה שלהם. תושבי הונג קונג נשאלו והחליטו נגד זאת. הם רוצים להיות מדינה עצמאית. סינים זקוקים לויזה מיוחדת וסיבה מוצדקת (הבקשה נמשכת מספר שבועות), אם הם רוצים להיכנס להונג קונג גם רק ליום אחד.

סין ממשיכה לטעון בתוקף כי הונג קונג היא חלק מסין. גם האוכלוסייה הסינית משוכנעת במהימנות כי הונג קונג היא מחוז בסין. כך זה מוצג בתקשורת. לכן, סין עדיין מתייחסת אל הונג קונג כאל "חלק מהמדינה שלה" בבעלותה. אבל ממשלות הונג קונג טוענות, לעומת זאת, כי זו מדינה נפרדת, דבר שגם תואם יותר את המציאות: יש מערכת מס משלה, חוקים משלה ומצב משפטי עצמאי. ההבדלים הללו, שלעיתים הם דרסטיים, יכולים להביא לעיתים לפוטנציאל לסכסוך כולל דיונים פוליטיים.

כלכלה והמאבק הסחרי

הצמיחה של הונג קונג מונעת על ידי העלייה של סין לאלוף היצוא העולמי. זהו אחד הנמלים הגדולים ביותר ומרכזי סחר לסין ודרום מזרח אסיה. בתחילה, הסחורות נשלחו באופן בלעדי דרך הונג קונג. הונג קונג נחשבת ל"שער למערב" או "שער למזרח". כצומת מרכזי המחבר בין סין לאמריקה/אירופה. עד לשנת 2000, 50% מכלל ייצואי סין נשלחו דרך נמל הונג קונג.

סין הבינה את ריכוז הכוח הזה ומאז הרחיבה נמלים משלה, כדי שהונג קונג יאבד בחשיבות ובכוח. מאז 2019, "רק" כ-10% מכלל היצוא של סין נשלחו דרך הונג קונג. הונג קונג היא הדרך הטובה ביותר ולעיתים היחידה להשקיע הון מבחוץ בסין וכן להוציא את ההון מסין. שני התהליכים אינם פשוטים, גם לא לסינים.

לכן, הממשלה קיבלה חוק: כל סיני רשאי להוציא מהמדינה מקסימום 50,000 דולר בשנה. סינים משכילים יודעים כי כל החברות והנכסים הם של המדינה. כל הרכוש הוא רק "להשאלה".

בנקים בהונג קונג שעוזרים לסינים להוציא את כספם מהמדינה מרוויחים מרווחים מעולים, שהם עצמם קובעים. ניתן לראות מצב של כוח מונופולי ושליטה במחירים. שוק המניות בהונג קונג נחשב לתלוי ביותר בסין, והמחירים מקבילים במידה רבה לבריאותה הכלכלית של סין.

רבות מהחברות שמרכזן הראשי נמצא בסין, רשומות בהונג קונג על מנת להעניק למשקיעים את הביטחון הזה, למרות שהן לא מייצרות מכירות בהונג קונג. שוק ההון בהונג קונג נחשב לכזה שנשלט ומפוקח במחמירות, מה שבעיני נחוץ מאוד כאשר מדובר בחברות סיניות.

החברות הגדולות ביותר עם מטה ראשי בהונג קונג

אחת החברות הידועות ביותר היא הקונגלומרט ג'רדין מתיסון עם שווי שוק של כ-21 מיליארד יורו, חברת האצ'יסון וואמפוא וגם קבוצת צ'יינה מובייל לימיטד (HK).

המקומות הגדולים והחשובים ביותר למסחר

בורסת הונג קונג (HKSE) היא הבורסה שצומחת בקצב המהיר ביותר בעולם.

חברות ציבוריות בהונג קונג מפוקחות באופן דומה לאמריקה וגרמניה באופן מאוד קפדני, תרמיות או מזויפות הן מקרה נדיר ביותר. כל החברות מקבלות הערכה שנתית גם מטעם הממשלה וגם מבודקי דוחות כספיים בלתי תלויים ומוכרים ברחבי העולם.

Tencent, China Mobile, Ping An והרבה בנקים סיניים רשומים כאן. בניגוד לבורסות רבות כמו למשל בשנחאי ושנזן, הבורסה בהונג קונג נגישה גם למשקיעים זרים.

מסים עבור משקיעים גרמניים

לעומת זאת, לדוגמה בצרפת, מצב החברות הממוקמות בהונג קונג שונה. כאן אין מס מקור. ישנן גם חלק מהחברות הסיניות שפועלות דרך מקום בברמודה או איי קיימן. את החברות האלו ניתן לזהות לפי מספר ה-ISIN, שמתחיל או ב-"BM" או ב-"KY". גם כאן המס מקור הוא 0%.

התפתחות מחיר המדדים

מדד Hang Seng 50 המניות היקרות ביותר הרשומות בבורסת הונג קונג (HKEX). המניות ממוזנות לפי שווי שוק. חמש המניות היקרות ביותר ממדד Hang Seng הן Tencent המוכרת, Alibaba, Ping An, בנק סין וקבוצת AIA.

שעות פתיחה בהונג קונג

רוב המדינות באסיה נוהגות בשעות פתיחה של הבורסות אחרת מאשר בניו יורק. בהונג קונג, ביחס לשעון אירופאי, הבורסה ב-HKSE פתוחה משעה 2:30 עד 9:00.