המושבים של קואליציית הרמזור מחלוקת כאשר מדובר במדיניות הפיננסית - דומה לרמזור עם הצבעים השונים שלו. עם זאת, כעת האנשי כלכלה המבינים מפעילים לחץ על שר האוצר, בהצעתם לרפורמה במנגנון הגבלת החוב.
ברמה הגבוהה ביותר של הדיון הפוליטי, מדבר יו"ר ה-FDP, כריסטיאן לינדנר, על מימון השקעות, הפחתת לחץ ועזרה בינלאומית במסגרת מגבלת החוב. לדעתו, זו לא רק התחייבות לפי החוקה, אלא גם נבון מבחינה כלכלית.
לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה, הממשל הפדרלי יקיים השנה את כלל החוב. עבור לינדנר זוהי פריבילגיה קטנה המאפשרת לו לעמוד מול שותפי הקואליציה, ה-SPD והירוקים.
דוך לינדנר נאבק לבד עבור מנגנון החובות, בעוד קבוצת החמשת החכמים בכלכלה פרסמו הצעת רפורמה למנגנון החובות בבוקר יום שלישי. במקביל, קרן המטבע הבינלאומית (IWF) מבקרת את התקנות הגרמניות בנושא החוב.
המועצה המומחית מציעה כי הפדרציה תאשר הוצאות גבוהות יותר בעת חוב כולל נמוך. כמו כן, יבוצעו התאמות לנהלי המתינות הכלכלית והמעבר לתקנות החוב במקרה חירום יהיה עדין יותר.
זה עשוי להעניק לאיגוד זרימת מכספים נוספת של מעל 50 מיליארד יורו עד 2027. ההצעות של מועצת המומחים יחממו מחדש את הוויכוח לגבי המשמעות של תקרת החוב.
החשיבים בכלכלה, שמחולקים בדעותיהם המדיניות הכלכלית באופן דומה לברית הרמזור, מצאו עמדה משותפת בעניין חוק החוב.
זה יכול להיות גם אות למערכת הפוליטית. הכלכלנים גורמים למחלוקות בהצעות הרפורמה שלהם, כמו למשל הרעיון לפטור השקעות מהכלל ככלל. עם זאת, הם דורשים שינויים משמעותיים בחוקה הבסיסית.
לצד ה-FDP גם האיחוד צריך להסכים, מה שנראה כעת לא סביר. למרות זאת, יושבת ראש מועצת המומחים, מוניקה שניצר, מקדמת את ההצעות שתגדיל את הגמישות של המדיניות הפיסקלית ולא תסכן את היציבות הכלכלית של המדינה. ההצעה כוללת בפירוט:
1. Flexibilität der Neuverschuldung je nach Schuldenstand
בתקופות רגילות, הגבלת החוב מאפשרת לקוח קרדיט שנתי של 0.35 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי. המועצה היועצת סבורה כי זה נוקשה מדי, משום שהשקעות נגבלות "ללא צורך". בתנאים מסוימים, כגון צמיחה כלכלית גבוהה יותר או ריביות נמוכות, "יחסי חוב אפשריים ותקינים יותר".
יחס החוב מציג את סך החובות בהשוואה לתוצר המקומי הגולמי. כרגע גרמניה עומדת על 64 אחוז. ההצעה כוללת שלושה תרחישים: אם יחס החוב נמוך מ-60 אחוז, יתאפשר לקחת אשראי שנתי של אחוז אחד. אם יחס החוב גבוה מ-60 אחוז, יתאפשר להתחייבות של חצי אחוז. אם יחס חוב המדינה עולה על 90 אחוז, יוחזר ההתחייבות המקורית של 0.35 אחוז.
לפי סימולציות של המועצה, הרפורמה תוביל לירידה ביחס החוב ל-59 אחוז עד שנת 2070. ללא רפורמה, התקנות הקיימות יובילו לירידת היחס למתחת ל-30 אחוז.
2. Übergangsregelung nach Krisen
ברגע זה, משברים מסתיימים תמיד לפי מנגנון החוב ב-31 בדצמבר של כל שנה. זה כולל בתוכו סעיף בחוק היסוד שלפיו הבונדסטאג יכול להכריז על מצב חירום - כפי שקרה בשנים האחרונות בעקבות מגיפות או דאגות לביטחון האנרגיה.
אמנם החירום יכול להיקבע תמיד רק לשנה. החל מה-1 בינואר, ההלוואה המותרת יורדת שוב ל-0.35 אחוז. אך השלכות הלם אינן מסתיימות בפתאומיות. הן אמנם פוחתות מהר, אך הן נמשכות לאורך שנים.
מועצת המומחים מציעה פרק זמן מעבר לאחר מצב חירום: "משברים לעיתים כוללים השפעות מורגשות גם לאחר שהסיבה העיקרית התגברה", כך אומרים חכמי הכלכלה. תקופת המעבר יכולה להימשך ארבע שנים, במהלכן יירד הלוואות המותר לקחת כל שנה ב-0.5 אחוזים, או שלוש שנים, עם הפחתת ההלוואה השנתית ל-0.35 אחוז באופן ליניארי.
הרפורמה יוצרת מרווח פיסקלי ובו זמנית מחזקת את המנגנון להגבלת החוב, כיוון שדיונים חוזרים ונשנים על קריאה מחודשת למצב חירום נמנעים. כבר התבטאו כלכלנים מכל הספקטרום לטובת תקנה מעברית זו.
3. Konjunkturkomponente
ה-0.35 אחוז לא רק שולטים בהתחייבות החדשה השנתית, אלא מותאמים גם לפי מצב הכלכלי: בשלבים פחות טובים יתכנו חובות גבוהים יותר, בשלבים טובים - פחות. זה מאפשר לממשלה להגיב לתנודות במחזור הכלכלה וגם מחייב אותה לחסוך לזמנים קשים יותר. החשוב בחישוב הוא הסטייה של הפיתוח הכלכלי מהניצול הרגיל, כלומר פוטנציאל הכלכלה הגרמנית.
הערכה של גודל זה היא מיושנת, לכאורה, מנקודת מבט של החוכמים הכלכליים ואקונומיסטים רבים אחרים. רפורמה כזו מתוכננת בהסכם הקואליציה ויכולה להיות מיושמת בלי שינוי בחוק היסוד. במהלך סדנת כלכלה בחודשים האחרונים, ממשלת גרמניה אספה מספר הצעות שונות הן באופן משמעותי זו מזו.
המרווח שהם כרגע מציעים נע בין כמה מיליארדים לסכום בעשרות מיליארדים גבוה יותר
