בשוויץ, יתרות מט"ח הן הנכסים הזרים המוחזקים או בשליטת הבנק המרכזי של המדינה. היתרות מורכבות מזהב או ממטבע ספציפי. הן יכולות להיות גם זכויות משיכה מיוחדות וניירות ערך סחירים המונפקים במטבעות זרים כמו שטרות אוצר, איגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב קונצרניות ומניות והלוואות במטבע חוץ.

מהו יתרות מטבע חוץ

רזרבות מטבע חוץ הן נכסים כספיים שמחזיקה מדינה במטבעות זרים ולא במטבע המקומי שלה. רזרבות אלו כוללות נכסים כמו דולרים אמריקאיים, אירו, ין יפני, זהב ונכסים נוספים המוחזקים על ידי בנק המרכזי של המדינה או רשות מוניטרית אחרת. במאמר זה נדון במשמעותן של רזרבות מטבע חוץ, חשיבותן ואופן הניהול שלהן. מדינות רבות בעולם שואפות להחזיק רזרבות מטבע חוץ כדי לתמוך ביציבות הכלכלית והפיננסית שלהן. ראשית, רזרבות אלו מעניקות למדינה כרית בטחון כלכלית, המאפשרת לה להתמודד עם זעזועים כלכליים כגון מוגבלות בגישה לשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, ירידה בערך המטבע המקומי וקשיי תשלום על חובות חיצונייים. כמו כן, רזרבות מטבע חוץ חיוניות ליישום מדיניות מוניטרית יציבה ויעילה, כולל התערבות בשווקים מטבע כדי למנוע תנודות חדות בשער החליפין שעלולות לפגוע בכלכלה המקומית. רזרבות מטבע חוץ משמשות גם לאימות התחייבויות פיננסיות וחובות חיצוניים של מדינה. הבטחת תשלומים במטבע חוץ חשובים עבור כלכלות הפתוחות לסחר בינלאומי ומאפשרות למדינות לעמוד בהתחייבויות הקיימות שלהן, כמו תשלומי חוב חיצוני ורכישת סחורות ושירותים הנדרשים להתפתחות במשק המקומי. מדינות עם רזרבות מטבע חוץ גבוהות נתפסות כיציבות ואמינות יותר מבחינה פיננסית, מה שמוביל לאמון גדול יותר מהמשקיעים ומהקהילה הבינלאומית. בנוסף, רזרבות מטבע חוץ מאפשרות למדינות לקדם יציבות שער החליפין ולהתמודד עם סוגיית תנודתיות השערים בשוקי המטבעות העולמיים. באמצעות התערבות בנק המרכזי בשוקי המטבע, ניתן להחזיר יציבות לשווקים ולהבטיח כי המטבע המקומי לא ייפגע במידה שאינה נדרשת. לדוגמה, במקרה של פיחות מהיר מדי במטבע המקומי, אשר עלול לגרום לאינפלציה גבוהה ולחששות ציבוריים חמורים, ניתן להשתמש ברזרבות מטבע חוץ למכירה בשוק על מנת לייצר לחץ כלפי מטה על שער החליפין ולאזן את המשק. ניהול רזרבות מטבע חוץ הוא תהליך מורכב הדורש מהבנק המרכזי או מהרשות המוניטרית להביא בחשבון מספר רב של גורמים כולל נזילות, תשואה, בטחון וגיוון הנכסים. הרזרבות צריכות להיות זמינות ונזילות כדי לאפשר התערבות מיידית בשווקים במקרים של משבר. לכן, הבנק המרכזי נמנע מהשקעת רזרבות מטבע חוץ בנכסים פיננסיים מסוכנים ומבצע בחירה השקעה בנכסים בטוחים ובעלי נזילות גבוהה כמו אגרות חוב ממשלתיות של מדינות חזקות. כמו כן, יש לנהל את הרזרבות באופן שמביא לתשואה אופטימלית מבלי להקריב את הבטחון של הנכסים. על-מנת לוודא את גיוון הנכסים, רבים מהבנקים המרכזיים בוחרים להחזיק רזרבות במגוון מטבעות ונכסים, כדי להפחית את הסיכון הכרוך בתלות מוגזמת במטבע אחד או נכס פיננסי מסוים. מדינות רבות מחזיקות רזרבות בדולרים אמריקאיים משום שהוא מטבע הייחוס העיקרי בשווקים הבינלאומיים, אך גם באירו, ין יפני, פאון בריטי ועוד. כמו כן, חלק מרזרבות מטבע החוץ מוחזקות בצורה של זהב בשל ערכו הפנימי והיציבות שהוא מציע. ניהול רזרבות מטבע חוץ יש גם השפעות פוליטיות, שכן מדובר בביטוי לעצמאות כלכלית ופיננסית. מדינה שמתמודדת עם לחצים כלכליים ויכולתה להחזיק רזרבות מטבע חוץ יציבות יכולה להביא לאמון רב יותר מצד הקהילה הבינלאומית ושיפור במעמדה הכלכלי בפורומים בינלאומיים. לכן, קיום וניהול נכון של רזרבות מטבע חוץ הוא כלי פוליטי חשוב במקרים רבים. לסיכום, רזרבות מטבע חוץ מהוות אחת מאבני היסוד של היציבות הכלכלית של מדינה. הן משמשות ככרית בטחון המתמודדת עם זעזועים כלכליים, מאשרות את ההתחייבויות הפיננסיות החיצוניות, מייצבות את שער החליפין ומשפיעות רבות על מדיניות מוניטרית ופוליטית. ניהול נכון ומושכל של רזרבות אלו תוך דגש על בטחון, נזילות, תשואה וגיוון הנכסים הוא משימה מורכבת הדורשת מקצועיות ורמת נאמנות גבוהה מצד הרשויות המוניטריות. מעל לכל, רזרבות מטבע חוץ הן כלי חיוני לקידום יציבות וביטחון כלכלי בתנאים של גלובליזציה ושוקי מטבע פתוחים ודינמיים.