בבריטניה, נטילת חוב נטו במגזר הציבורי מודדת את השינוי בחוב הפיננסי נטו המצטבר של המגזר הציבורי. נתון זה מייצג את המאזן עבור החשבון הפיננסי: ההפרש בין הרכישה הנכנסת של נכסים פיננסיים לבין ההתחייבויות נטו. נטילת חוב נטו במגזר הציבורי (PSNB) מכונה לעיתים קרובות על ידי פרשנים כ-"הגירעון".

מהו ההלוואות נטו של המגזר הציבורי

שאילתת Eulerpool, המונח "הגירעון במגזר הציבורי" (Public Sector Net Borrowing) מהווה מדד מרכזי לבחינת מצב הכלכלה של מדינה ואופן ניהולה הפיסקלי. הגירעון במגזר הציבורי מתאר את ההבדל בין הכנסות הממשלה להוצאותיה בפרק זמן נתון. אם ההוצאות עולות על ההכנסות, מתרחש גירעון ואילו אם ההכנסות עולות על ההוצאות - נוצר עודף בתקציב. מדד זה הפך לכלי קריטי בניתוחים מאקרו-כלכליים, משום שהוא מספק תמונה ממשית על יכולתה של המדינה לנהל את חובותיה, על היציבות הכלכלית שלה, ועל משאביה הזמינים להפחתת הגירעון או להגדלת ההשקעות הציבוריות. הכנסות הממשלה מורכבות, בעיקרן, ממסים ישירים כמו מס הכנסה ומסים עקיפים כמו מס ערך מוסף (מע"מ). כמו כן, ממשלות יכולות להפיק הכנסות מנכסים שונים כגון קרקעות, משאבי טבע, ודיבידנדים מחברות ממשלתיות. מאידך, הוצאות הממשלה כוללות תשלומי משכורות לעובדי ציבור, השקעות בתשתיות, תשלומי העברה כמו קצבאות וקצוות, וכן תשלום ריבית על חובות קודמים. השימוש המושכל במדד זה מציב אתגרים לא קטנים בפני מקבלי ההחלטות, שכן עליהם למצוא איזון עדין בין הרצון לשמור על גירעון נמוך לבין הצרכים המהותיים של ציבור האזרחים. גירעון גבוה מדי עשוי לגרום לעלייה בריבית על החוב הציבורי, להחלשות האמון הבינלאומי בכלכלת המדינה, ואף להורדת דירוג האשראי שלה. ואולם, גירעון נמוך או הימנעות גירעונית לגמרי עשויים להחמיר מצוקות כלכליות, להפחית תקציבי רווחה, וליצור פערים כלכליים וחברתיים. במדינות רבות, סוגיית הגירעון במגזר הציבורי עומדת במרכז השיח הציבורי וכלכלני. מקבלי החלטות נדרשים להביא את הציבור בחשבון, ומדי שנה מתבצעים דיונים סוערים בפרלמנטים על תקציב המדינה. מדיניות פיסקלית מרחיבה, המתבטאת בהגדלת הוצאות הממשלה מתוך כוונה להניע את הכלכלה ולהגדיל את הצמיחה הכלכלית, יכולה להגדיל את הגירעון בטווח הקצר, אך בעתות משבר כלכלי עשויה לסייע במיתון הקשיים. מדינת ישראל, למשל, נתונה לא אחת בדיונים פוליטיים וכלכליים על שיעור הגירעון הרצוי. בעקבות מגפת הקורונה ובהשלכות הכלכליות הכבדות שהיא הביאה עימה, הרחיבה הממשלה את הוצאותיה באופן ניכר. קבלת ההחלטות בשנים הקרובות תדון בהכרח במציאת דרכים לצמצום הגירעון, האם באמצעות קיצוץ תקציבים או השתת מגבלות מסוימות על ההוצאות הציבוריות. יחד עם זאת, יש לזכור כי הגירעון במגזר הציבורי הוא לא בהכרח נתון שלילי כשלעצמו. כאשר גירעון נוצר מתוך השקעות חכמות שמניבות צמיחה כלכלית, הוא עשוי להשתלם במדדים כלכליים וחברתיים. ניהול כלכלי נבון של חובות, השקעות בתשתיות, בחינוך ובבריאות למשל, יכול ליצור קפיצת מדרגה בשגשוג של מדינה. אם כן, נושא הגירעון במגזר הציבורי חושף בפנינו את הפרדוקסים והדילמות המרכזיים של ניהול כלכלה לאומית. ענף כלכלי זה, המצוי בנקודת מפגש בין מדיניות כלכלית חכמה לבין צורכי הציבור, מעמיד בפני כלכלנים ומקבלי החלטות את הצורך המתמיד באיזון. פן נוסף שיש להביא בחשבון בהקשר של הגירעון במגזר הציבורי הוא הצלחת משא ומתן עם גופים בין-לאומיים, כגון קרן המטבע הבין-לאומית, והבאת השקעות זרות כתוצאה ממדיניות נכונה. סיכומו של עניין, המונח גירעון במגזר הציבורי מורכב ממספר רב של משתנים ויש לנתח אותו מתוך הקשר עשיר ולבחון את השפעותיו במגוון רחב של תחומים. המזל הוא שכלים כלכליים מודרניים, יכולנו לאסוף נתונים מדוקדקים ולבצע ניתוחים מתקדמים, עוזרים לנו בהחלטות הללו ויכולים להוביל אותנו לכיוונים יצירתיים ויעילים. ב-Eulerpool נמשיך לספק למשתמשים שלנו תמונת מצב מדויקת ומעודכנת על מנת שבעזרתה יוכלו לקבל את ההחלטות המושכלות ביותר בנוגע להשקעותיהם ובחירותיהם הכלכליות. גילוי הגירעונות והעודפים הממשלתיים בזמן אמת, שמירה על שקיפות מרבית, ושימוש במודלים מתקדמים מאפשרים לנו לקדם את הבנתכם בתחום זה ולהביא לכם את המידע הנחוץ ביעילות ובדיוק מרבי. מעקב אחרי גרעונות ועודפים מאפשר לכולנו להתכונן טוב יותר לעתיד כלכלי יציב ומאוזן יותר. האתגר הוא גדול, אך הכלים שישנם כיום מאפשרים למוסדות ולפרטים כאחד לפעול בצורה מושכלת ומבוססת על נתונים אמינים ועדכניים. שלכם, צוות Eulerpool