בתוך תוהו המהומות והשפעה ההולכת וגוברת של החבורות הפליליות היה על הנשיא המאש"ר של האיטי, אריאל הנרי, להודות באומללותו והתפטר מתפקידו. עזיבתו של הנרי יכולה להיות קרן אור ראשונית למדינת הקאריביים המוכה במשברים, שכן לא הייתה לו אישור דמוקרטי אמיתי. האתגר הבא מתעורר כעת באימון להבטחת תקופת מעבר שלווה ולתת למדינה שוב מנהיגות לגיטימית דרך בחירות דמוקרטיות חדשות. הצורך ברור, אך הדרך לשם מורכבת ביותר. מעורבות של האומות המאוחדות עשויה לתרום לפתרון, אך המוניטין של האו"ם בהאיטי נפגע קשות מתקלות עבר. חיילי כוח השלום, שנשלחו בעבר, הביאו איתם את מחלת הכולרה ולאחר מכן נעשה ניסיון לכסות את האירוע. משבר האמון זה במשימות העזרה הבינלאומיות מעלה כעת את השאלה מי יכול לשאת באחריות לתקופת המעבר. המציאות המרה מראה שפעולות העזרה הבינלאומיות וארגוני המחלץ לאחר רעידת האדמה המחריבה בשנת 2010 לא השיגו את ההצלחה המיוחלת, דבר הדורש התבוננות ביקורתית עצמית. מדובר כעת בהכרה במה שהאיטי זקוקה לו ביותר: תשתיות בסיסיות כמו בתי ספר, כבישים, בתי חולים, וכן הבטחת הביטחון והיציבות הפוליטית. במקביל, יש להימנע מפטרונות ומנטיית השלטנות, כדי לתת לאנשי האיטי מרחב לתפתחות עצמית.