במסגרת המהפך האנרגטי הלאומי, הסנאט של ברלין בשיתוף עם ברנדנבורג התמקדו במהלך פוליטי חדש לייצור ושימוש יעיל במימן ירוק. באמצעות יוזמת מועצת האיגודים, שתי המדינות שואפות לגבש אסטרטגיה המקדמת ייצור אזורי ואקולוגי של חשמל מתחדש לייצור מימן. שרת הכלכלה, פרנצ'סקה גיפיי, הדגישה את היתרונות הכלכליים והאקולוגיים שבקירבה בין מייצרי האנרגיה המתחדשת לייצרני מימן, תהליך אשר אמור להקטין את העומס על רשתות החשמל. מימן ירוק, המיוצר מחשמל ירוק, משחק תפקיד מכריע בתיק האנרגיות המתחדשות. נוהלי האיחוד האירופי הנוכחיים מאפשרים כי חשמל ירוק לייצור מימן יילקח מכל רחבי גרמניה, מצב שבברלין וברנדנבורג נתפס כבעיה של הנעת יוזמות וכעת חלה כוונה לשנותו. ההצעה: מתקני חשמל ירוק וייצור מימן יהיו מרוחקים אחד מהשני לכל היותר 200 קילומטרים, כך שאזור מזרח גרמניה יהיה אחראי בעיקר על החשמל לייצור מימן באזור זה. אופטימיות מאפיינת את עמדתה של גיפיי לגבי תומכי יוזמת מועצת האיגודים מקרב המדינות האחרות. חשוב כמו כן לעניין זה החיבור המהיר לחתר המימן המתוכנן, רשת ההובלה הלאומית למימן. לאורך זמן, המטרה היא להשיג פחמן נייטרליות עד שנת 2045; השותפות עם ברנדנבורג והמיקוד באנרגיות מתחדשות, במיוחד אנרגית רוח, הינם אספקטים מפתח. החזון: להפוך את מזרח גרמניה עם ברלין בלב למרכז פיתוח לכלכלת המימן. למרות התחלות הקמת פרויקטים פיילוטיים כגון בחברת ניקיון עירונית שבברלין, שם כלי רכב כבר מופעלים במימן, ההערכות של המומחים לגבי ההשפעה הרחבה של המימן כמקור אנרגיה לספנות או לתעופה גובהות מאוד. באמצעות התערבות זו, המטרופולין של הבירה משדרת אות ברור לפוליטיקת אנרגיה וסביבה ברת קיימא.