עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
fair value · 20 million securities worldwide · 50 year history · 10 year estimates · leading business news

מתחילים מ-2 אירו
Analyse
פרופיל
🇫🇮

פינלנד בתי חולים

שער

41.78 מיליון per one people
שינוי +/-
-1.5 מיליון per one people
שיעור שינוי %
-3.53 %

הערך הנוכחי של בתי החולים ב-פינלנד הוא 41.78 מיליון per one people. בתי החולים ב-פינלנד ירדו ל-41.78 מיליון per one people ב-1.12.2020, לאחר שהיה 43.28 מיליון per one people ב-1.12.2019. מ-31.12.1994 עד 31.12.2020, התוצר הלאומי הגולמי הממוצע ב-פינלנד היה 61.56 מיליון per one people. השיא של כל הזמנים הושג ב-31.12.1994 עם 79.2 מיליון per one people, בעוד שהערך הנמוך ביותר נרשם ב-31.12.2020 עם 41.78 מיליון per one people.

מקור: OECD

בתי חולים

  • שלוש שנים

  • חמש שנים

  • עשר שנים

  • 25 שנה

  • מקס

בתי חולים

בתי חולים היסטוריה

תאריךערך
1.12.202041.78 מיליון per one people
1.12.201943.28 מיליון per one people
1.12.201843.69 מיליון per one people
1.12.201744.84 מיליון per one people
1.12.201647.68 מיליון per one people
1.12.201548.91 מיליון per one people
1.12.201447.24 מיליון per one people
1.12.201347.62 מיליון per one people
1.12.201248.58 מיליון per one people
1.12.201151.04 מיליון per one people
1
2
3

מדדים כלכליים מקרו דומים ל-בתי חולים

שםנוכחיקודםתדירות
🇫🇮
אחיות
19.29 per 1000 people18.85 per 1000 peopleשנתי
🇫🇮
מיטות חולים
2.75 per 1000 people3.35 per 1000 peopleשנתי
🇫🇮
מיטות טיפול נמרץ
2.34 per 1000 people2.61 per 1000 peopleשנתי
🇫🇮
רופאים
3.83 per 1000 people3.79 per 1000 peopleשנתי

מהו בתי חולים

בתי חולים הם מרכיב חיוני בתשתיות הרפואיות והבריאותיות של מדינה. כמוסדות מרכזיים במערכת הבריאות הציבורית והפרטית, בתי חולים מספקים מגוון רחב של שירותים רפואיים, כולל טיפול נמרץ, טיפול חירום, ניתוחים, אשפוזים, וטיפול בתנאים כרוניים. בבחינת נתונים כלכליים מאקרו, בתי חולים ממלאים תפקיד מכריע בהשפעה על מדדים כלכליים רבים ומגוונים, כגון תוצר מקומי גולמי (תמ"ג), תעסוקה והשקעות. בישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות, תחום הבריאות מהווה חלק משמעותי מההוצאה הציבורית והפרטית כאחד. בתי חולים, כמרכזי טיפול וקידום בריאות, דורשים משאבים כספיים רבים, כולל ציוד רפואי מתקדם, שכר העובדים, תחזוקה ושיפוצים. המימון של בתי החולים מגיע ממקורות שונים, כולל ממשלות, חברות ביטוח פרטיות, ותרומות פרטיות ממכונים ואנשים פרטיים. מעקב אחר ההוצאה השוטפת על בריאות מאפשר להבין את יכולתה של המדינה לספק שירותי בריאות לאוכלוסייתה והאתגרים הכלכליים שתוך כך מתעוררים. בתקופת הקורונה למשל, ניכר כי בתי החולים ממלאים תפקיד מרכזי ביותר במאבק נגד המגפות. ההתמודדות עם עומס המאושפזים, השגת ציוד מיגון ראוי ומכשור רפואי מתקדם דורשת תמיכה כלכלית רחבה ומתמשכת. נתוני המאקרו הכלכליים משקפים את האתגרים הללו ומצביעים על חשיבותה של השקעה בתשתיות הבריאות. התאמה מהירה למצבים משתנים, כמו שטפים וגלים חוזרים של חולים, מחייבת גמישות תקציבית ושיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי. בתי חולים גם משפיעים על שוק התעסוקה באופן רחב. מהחולים עצמם ועד לצוות הרפואי, תעסוקה ישירה ועקיפה במערכת הבריאות מהווה חלק ניכר משוק העבודה. רופאים, אחיות, טכנאים רפואיים, וכן עובדי מנהלה, אחזקה ושירותי תמיכה – כל אלו עובדי בתי החולים המעצבים את שוק העבודה בבריאות. השפעתם הכלכלית של בתי חולים מתפרסת גם למעגלים רחבים יותר, כולל התחומים של ייצור ושירותים, שמספקים את הצרכים החיוניים של בתי החולים. במבט לרחב, נתוני מאקרו, כמו תקצוב ממשלתי, אחוז מהתמ"ג אשר מנותב לתקציבים בריאותיים, וכן מדדים כמו שיעור תמותה ושיעור מחלות כרוניות, מדגישים את תפקודם ותועלתם של בתי החולים. הניתוח הכלכלי של בתי חולים מחייב לקחת בחשבון גם את הוצאותיהן הרב שנתיות והשפעותיהן על חוסנה הכלכלי של המדינה, כאשר תכנון ארוך טווח ויכולת תגובה מהירה למקרי חירום עשויים להיות מרכיבים מכריעים ליעילותה הכלכלית והבריאותית של מערכת בתי החולים. השקעות במחקר ופיתוח בתחום הבריאות גם הן חלק מהפן הכלכלי של בתי החולים. חדשנות רפואית, הכוללת טכנולוגיות חדשות, תרופות מתקדמות ושיטות טיפול חדשות, לא רק שמפחיתה את שיעור התמותה ומשפרת את איכות הטיפול, אלא גם תורמת למערכת הכלכלית דרך יצירת מקומות עבודה והשפעות רוחביות על התעשייה והמסחר. חדשנות זו מחייבת שיתופי פעולה בין הממשלות, הקהילה המדעית, וכן המגזר העסקי. בתי החולים מאפשרים גם לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בקרב האוכלוסייה. נגישות שווה לשירותי בריאות מתקדמים בחברה מגוונת כמו בישראל היא אתגר, אך ניתן לראות את השפעת נקודת השקפת המאקרו-כלכלי בקידום ההון האנושי ושיפור רמת החיים הכללית. כפי שעלייה ברמת ההכנסה תורמת ליכולת צריכה ולשיפור השירותים הכלליים שניתנים לאזרחים, כך גם נגישות לבריאות טובה יותר משפרת את הפוטנציאל הכלכלי. לא ניתן להפריד בין הבריאות לכלכלה. הביצועים הכלכליים משפיעים ישירות על מצב מערכת הבריאות, וההשקעות המתבצעות בתחום הבריאות עשויות לחזק את כלכלת המדינה בנתיביים רבים. ככל שמערכת הבריאות חזקה ומתקדמת, כך ניתן לזהות צמצום בהוצאות החברתיות שעלולות לגרור עליית שווי השוק, וזאת על ידי מניעת מחלות ומתן טיפול מונע ברמה גבוהה. בתי החולים נקשרים בטבורם עם המערכת הכלכלית וכאשר אנו מנתחים את הנתונים הכלכליים השונים, מתבהר כי שיפור הבריאות הציבורית דרך בתי החולים יכול להוות אמצעי חשוב ביותר בקידום הכלכלה כולה. באתר eulerpool אנו מנתחים את הנתונים הכלכליים המאקרו, כולל היבטים כלכליים של מערכת הבריאות ובתי החולים, ומספקים תובנות שיכולות לשמש כבסיס לקבלת החלטות כלכליות מושכלות. על ידי הבנת הדינמיקה הכלכלית המסובכת וניתוח מעמיק של מערכת הבריאות, ניתן להוביל את המדינה לעבר עתיד כלכלי וחברתי טוב יותר.