רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) פתחה את הדרך באופן עקרוני לקרנות נאסד"ק: המסחר במוצרים פיננסיים המבוססים על מסד הנתונים של אתריום (בלוקצ'יין).
ספקים מעוניינים כמו BlackRock ו-Fidelity זקוקים עדיין לאישור פרטני מטעם הרשות, כפי שנמסר מטעם SEC. דדליין לכך לא הוקצה בשלב זה. למטבע הדיגיטלי המפורסם ביותר, ביטקוין, כבר יש קרנות כאלה שמאושרות מינואר.
אישור קרנות ה-ETF למט"ח ביטקוין נחשב לאבן דרך חשובה בשביל לפתוך יותר את עולם המטבעות הדיגיטליים לפני המשקיעים המסורתיים. השקעה בקרנות כאלה במקום ישירות במטבעות קריפטוגרפיים מהווה מחסום נמוך יותר לרבים מהמשקיעים.
אתר היא המטבע הדיגיטלי החשוב שני ביותר לאחר ביטקוין. בעוד שביטקוין משמש בעיקר כאמצעי שמירת ערך דיגיטלי, אתריום היא פלטפורמה בקוד פתוח ליצירה ויישום של חוזים דיגיטליים ("חוזים חכמים") ואפליקציות מבוזרות.
מבחינה משפטית, ביטקוין נחשב לסחורה כמו זהב. לעומת זאת, את'ר מוגדר על ידי רשות ניירות ערך (SEC) יותר כנייר ערך, מכיוון שבאימות העסקאות ("הימור") על הבלוקצ'יין של אתריום, משתתפי השוק מפקידים מספר מסוים של את'רים כבטחון ובתמורה מקבלים מעין דיבידנד.
ה-SEC תחת ראשה גארי גנסלר חשדנית באופן כללי כלפי מטבעות קריפטוגרפיים והתנגדה במשך שנים רבוע לאישור קרנות ETF לפי ערך מדויק. האור הירוק לביטקוין לא ניתן על ידי הרשות בינואר בכל רצון חופשי. לאחר דחיית בקשה של חברת Grayscale, נאלצה ה-SEC לקבל הפסד בבית המשפט. בית משפט ערעורים קבע כי ההחלטה הייתה שרירותית, שכן ה-SEC לא הבהירה את ההבדל לעומת נכסים שכבר אושרו. ETFs לחוזים עתידיים בביטקוין כבר אושרו ב-2021.
קרנות נאמנות המסחרות בביטקוין ואתריום לא יהיו זמינות בגרמניה, שכן לפי החוק הקיים לא מאושרות קרנות שמבוססות על נכס בסיסי יחיד. עם זאת, למשקיעים אירופיים יש כבר כמה מוצרים קריפטוגרפיים שמסחרים בבורסה, הידועים כמוצרים מסחריים בפרוסות (ETPs), אשר נבדלים מבחינת דינים מקרנות נאמנות אבל פועלים באופן דומה.
החלטת SEC המצופה בכיליון עיניים הביאה לעליות ניכרות במחיר Ether בשבוע שעבר. ביום שישי, המחיר עוד היה כ-20 אחוז בפלוס בהשוואה לשבועות קודם, למרות שלקיחת רווחים גרמה לירידה של כשלושה אחוזים. מתחילת השנה, Ether עלה במחירו מול הדולר האמריקאי בכ-56 אחוז, בעוד שמחיר הביטקוין עלה בכ-52 אחוז בתקופה זהה. עם זאת, מטבעות קריפטוגרפיים ידועים בתנודות חדות במחירים, ולכן גורמי הגנת הצרכן בדרך כלל לא ממליצים עליהם כהשקעה.
