סוחרי נשק בתימן מנצלים את פלטפורמת המדיה החברתית X, שנקראה בעבר טוויטר, כדי למכור בגלוי קלצ'ניקובים, אקדחים, רימונים ומשגרי רימונים. סוחרים אלו פועלים בעיקר בבירה צנעא ובאזורים הנשלטים על ידי המורדים החות'ים - קבוצה הנתמכת על ידי איראן ומוגדרת כארגון טרור על ידי ארצות הברית ואוסטרליה.
אדמונד פיטון-בראון, לשעבר שגריר בריטניה בתימן וכיום עובד עבור פרויקט ההתמודדות עם קיצוניות, מדגיש: "זה בלתי מתקבל על הדעת שהסוחרי נשק אלה אינם פועלים בשליחותם של החות'ים." הוא מוסיף כי סוחרים פרטיים, שינסו למכור נשק לממשלה התימנית, ייעצרו במהרה.
חקירה של העיתון הבריטי The Times העלתה שמספר חשבונות תימניים בפלטפורמה אפילו נשאו את סימן הוויכוח הכחול. למרות בקשות חוזרות ונשנות, לא The Times ולא ה-BBC קיבלו עד כה תגובה מ-X. מאז הרכישה על ידי אילון מאסק בשנת 2022, פוטרו רוב המפקחים על התוכן בפלטפורמה, מה שהקשה מאוד על בקרת פעילות בלתי חוקית.
הפרסום, שנכתב בעיקר בערבית, מכוון בעיקר ללקוחות תימנים במדינה שבה נטען כי מספר הנשקים גבוה פי שלושה ממספר התושבים. ה-BBC מצא מספר דוגמאות לפרסומות מקוונות שהציעו נשקים במחירים בריאל תימני וסעודי. הפרסומות לעיתים קרובות מלוות בתיאורים מפתים כדי למשוך קונים פוטנציאליים. כך למשל, הצעה אחת מתפארת ב״אומנות ברמה ראשונה ואחריות מעולה״ ומפרסמת AK-47 שעבר שינוי כ״הבחירה הטובה ביותר״. בסרטון הדגמה שצולם בלילה, מראה המוכר כיצד הוא יורה במצב אוטומטי מלא במחסנית של 30 כדורים. הצעה אחרת מפרסמת אקדחי גלוק בצבע חול מתוצרת פקיסטן במחיר של כ-900 דולר ארה״ב.
מודעות אלו אינן מוסתרות בעומקי ה- Dark Web, שם בדרך כלל נסחרים מוצרים בלתי חוקיים, אלא פתוחות ונגישות למיליוני אנשים ב- X. לאור זאת, ה-NGO הבריטית Tech Against Terrorism פונה בקריאה נרגשת לפלטפורמות טכנולוגיות להסיר תכנים התומכים בחות'ים מהאינטרנט ומפלטפורמות המדיה החברתית.
החות'ים, מיעוט מבוסס שבטים מההרים, תפסו את השלטון בתימן בשנת 2014 והפילו את הממשלה שהוכרה על ידי האו"ם. מאז, מבצע צבאי בן שבע שנים בהובלת ערב הסעודית לא הצליח להדיח אותם, בעוד שהמדינה נגררה למלחמת אזרחים. בסוף 2023 החות'ים, שברשותם ארסנל נרחב של כטב"מים וטילים, רבים מהם ממקור איראני, הגבירו את תקיפותיהם על ספינות מסחריות וצבאיות בים האדום. על אף שהחות'ים טוענים כי התקיפות מתבצעות בשם הפלסטינים ברצועת עזה, רבות מהספינות שהותקפו לא היו להן קשר לישראל.
כוח ימי בראשות ארה"ב מול החוף לא יכול היה למנוע את ההתקפות החות'יות על הספנות, מה שהוביל להשפעות הרסניות על הסחר דרך תעלת סואץ במצרים.
התפתחויות אלו מעלות שאלות רציניות לגבי תפקידן של פלטפורמות המדיה החברתית בהפצה ובמכירה של כלי נשק ומראות את הצורך בפיקוח ובקרה מחמירים יותר בפלטפורמות אלה.
