ז'אן-מארק גאלו, מנכ"ל וו קליקו, מסתמך על אסטרטגיה מזה עשר שנים אשר משחררת את השמפניה מאירועים מסורתיים והופכת אותה למשקה לרגעים יומיומיים. גישה זו מקשרת לקמפיין פרסום בלתי קונבנציונלי משנות ה-60 של המאה ה-20, שקישר שמפניה עם המבורגר.

Here is the translation of the heading to Hebrew:

"וֵוו קליקו, חלק מקונצרן היוקרה LVMH, אינו חושף מספרים מדויקים לגבי ביצועי המותג שלו, אך נחשב לאחד מבתי השמפניה הגדולים בעולם, והינו "בפער גדול בית השמפניה הגדול ביותר בארה"ב", לפי גאלו. כדי להמשיך לגדול, גאלו מתכנן להגדיל את מספר ההזדמנויות בהן אנשים שותים שמפניה.

„העתיד של השמפניה אינו טמון בכך שהיא תהיה משקה לאנשים מסוימים ולמועדים מסוימים“, אומר גאלו. „הזדמנות צמיחה עצומה עבורנו נמצאת בצפון אמריקה, אסיה ואפריקה, בקרב אנשים שעד כה שתו שמפניה רק ​​באירועים רשמיים.“

גישה זו לא תמיד התקבלה על ידי התעשייה, הנשענת במידה רבה על מסורת. לפני שמונה שנים הציגה וקווא קליקו קו שמפניות המיועדות לשתייה על קרח - חידוש שנתקל בהתנגדות מצד פופוריסטים. אך גאלו לא הושפע וראה בכך פוטנציאל לפנייה ללקוחות חדשים.

גאלו מאמץ סגנון ניהול המעודד "עבודה רצינית מבלי לקחת את עצמו ברצינות רבה מדי". גישה זו מסמנת שינוי בסביבה המסורתית והרשמית של עולם השמפניה, אשר ייצורו מוגבל לאזור מסוים בצרפת.

גלו, שהחל את הקריירה שלו בתעשיית היוקרה ופנה מאוחר יותר ליין ולמשקאות חריפים, מדגיש את חשיבות התקשורת ושיתוף הפעולה בתוך הצוות שלו. הוא למד כמה חשוב להישאר פתוח וגמיש, במיוחד בתקופות של משבר, כמו בתקופתו בפרגאמו בארצות הברית לאחר הפיגועים ב-11 בספטמבר.

כותרת אחת מהטקסים היומיים שלו היא הקשר עם הכרמים כדי לעקוב אחר התפתחות הענבים, הוא אומר: "צריך להיות סקרן בצורה קיצונית וצנוע כדי לגלות את הסיפור הזה ואת הידע הזה.

תעשיית השמפניה ניצבת בפני האתגר להסתגל לשינויי האקלים, ששינו את מחזורי מזג האוויר והצמיחה. גאלו מציין כי הענף חייב להישאר גמיש וסקרן כדי לנצל את השינויים הללו בצורה הטובה ביותר.

לטווח הקצר ניצבת תעשיית השמפניה בפני ירידה בביקוש, לאחר שבמהלך המגפה נרשם בום שנמשך שנתיים. עם זאת, גאלו נשאר אופטימי ורואה באתגרים הנוכחיים התאמה זמנית.

„היחס לזמן בענף המשקאות החריפים והיין שונה לגמרי מאשר בענף האופנה“, אומר גלוט. „זה מלמד אותנו לשים דברים בפרספקטיבה.“