עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
מתחילים מ-2 אירו פינלנד תפוקת בנייה
שער
הערך הנוכחי של תפוקת בנייה ב-פינלנד הוא 1.6 %. תפוקת בנייה ב-פינלנד ירדה ל-1.6 % ב-1.7.2022, לאחר שהייתה 2.2 % ב-1.6.2022. מ-1.1.1996 עד 1.6.2024, ממוצע התוצר המקומי הגולמי ב-פינלנד היה 3.53 %. השיא של כל הזמנים הושג ב-1.6.2010 עם 27.1 %, בעוד שהערך הנמוך ביותר נרשם ב-1.5.2009 עם -18.5 %.
תפוקת בנייה ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
תעשיית הבנייה | |
---|---|
1.1.1996 | 5.2 % |
1.3.1996 | 4.9 % |
1.4.1996 | 6.1 % |
1.5.1996 | 4.2 % |
1.6.1996 | 3.8 % |
1.7.1996 | 8.9 % |
1.8.1996 | 5 % |
1.9.1996 | 15 % |
1.10.1996 | 7.2 % |
1.11.1996 | 13.3 % |
1.12.1996 | 21.6 % |
1.1.1997 | 7.3 % |
1.2.1997 | 12.6 % |
1.3.1997 | 10.6 % |
1.4.1997 | 14.9 % |
1.5.1997 | 12.1 % |
1.6.1997 | 13.4 % |
1.7.1997 | 16.6 % |
1.8.1997 | 12.2 % |
1.9.1997 | 11.2 % |
1.10.1997 | 12.7 % |
1.11.1997 | 13 % |
1.12.1997 | 11.5 % |
1.1.1998 | 20.5 % |
1.2.1998 | 16.6 % |
1.3.1998 | 11.3 % |
1.4.1998 | 18.5 % |
1.5.1998 | 18.7 % |
1.6.1998 | 11.2 % |
1.7.1998 | 8 % |
1.8.1998 | 18 % |
1.9.1998 | 12.8 % |
1.10.1998 | 11.8 % |
1.11.1998 | 10.9 % |
1.12.1998 | 9.1 % |
1.1.1999 | 2.5 % |
1.3.1999 | 10.1 % |
1.4.1999 | 4.5 % |
1.5.1999 | 8.2 % |
1.6.1999 | 3.8 % |
1.7.1999 | 1.5 % |
1.9.1999 | 1.1 % |
1.10.1999 | 2.2 % |
1.11.1999 | 0.5 % |
1.12.1999 | 6.1 % |
1.1.2000 | 12.3 % |
1.2.2000 | 12.6 % |
1.3.2000 | 5.7 % |
1.4.2000 | 5.5 % |
1.5.2000 | 5.4 % |
1.6.2000 | 8 % |
1.7.2000 | 4.1 % |
1.8.2000 | 5.1 % |
1.9.2000 | 2.5 % |
1.10.2000 | 6.2 % |
1.11.2000 | 3.4 % |
1.12.2000 | 13.3 % |
1.1.2001 | 10.4 % |
1.2.2001 | 3.6 % |
1.3.2001 | 4.3 % |
1.4.2001 | 1.8 % |
1.5.2001 | 2.3 % |
1.6.2001 | 0.3 % |
1.8.2001 | 3.1 % |
1.9.2001 | 0.8 % |
1.2.2002 | 1.4 % |
1.6.2002 | 3.5 % |
1.7.2002 | 2.2 % |
1.9.2002 | 5 % |
1.10.2002 | 6.6 % |
1.11.2002 | 3.1 % |
1.12.2002 | 2.2 % |
1.2.2003 | 3 % |
1.3.2003 | 5.5 % |
1.4.2003 | 5.8 % |
1.6.2003 | 1.9 % |
1.7.2003 | 5.2 % |
1.8.2003 | 1.7 % |
1.9.2003 | 6.4 % |
1.10.2003 | 3.5 % |
1.11.2003 | 8.4 % |
1.12.2003 | 6.4 % |
1.1.2004 | 7.4 % |
1.2.2004 | 2.7 % |
1.3.2004 | 4.8 % |
1.4.2004 | 7.6 % |
1.5.2004 | 13.3 % |
1.6.2004 | 5 % |
1.7.2004 | 3 % |
1.8.2004 | 3.8 % |
1.9.2004 | 0.1 % |
1.10.2004 | 2 % |
1.11.2004 | 2.3 % |
1.12.2004 | 1.1 % |
1.1.2005 | 11.3 % |
1.2.2005 | 3.1 % |
1.5.2005 | 3.6 % |
1.6.2005 | 3.8 % |
1.7.2005 | 2.8 % |
1.8.2005 | 6.3 % |
1.9.2005 | 6.7 % |
1.10.2005 | 6.4 % |
1.11.2005 | 5.2 % |
1.12.2005 | 6.4 % |
1.1.2006 | 6 % |
1.2.2006 | 9.8 % |
1.3.2006 | 9.4 % |
1.4.2006 | 7.4 % |
1.5.2006 | 3.5 % |
1.6.2006 | 3.6 % |
1.7.2006 | 6.4 % |
1.8.2006 | 6.2 % |
1.9.2006 | 9.2 % |
1.10.2006 | 7.4 % |
1.11.2006 | 5.6 % |
1.12.2006 | 16.5 % |
1.1.2007 | 15.9 % |
1.2.2007 | 12.8 % |
1.3.2007 | 15 % |
1.4.2007 | 24.4 % |
1.5.2007 | 15 % |
1.6.2007 | 9.8 % |
1.7.2007 | 10.6 % |
1.8.2007 | 7.2 % |
1.9.2007 | 6.6 % |
1.10.2007 | 10.5 % |
1.11.2007 | 11.1 % |
1.12.2007 | 3.2 % |
1.1.2008 | 5.4 % |
1.2.2008 | 11.8 % |
1.3.2008 | 8.4 % |
1.4.2008 | 5.7 % |
1.5.2008 | 4.6 % |
1.6.2008 | 6.2 % |
1.7.2008 | 4.5 % |
1.8.2008 | 14.5 % |
1.9.2008 | 2.5 % |
1.3.2010 | 5.2 % |
1.4.2010 | 8 % |
1.5.2010 | 14.2 % |
1.6.2010 | 27.1 % |
1.7.2010 | 5.4 % |
1.8.2010 | 12.5 % |
1.9.2010 | 11 % |
1.10.2010 | 14 % |
1.11.2010 | 20.4 % |
1.12.2010 | 11.6 % |
1.1.2011 | 20.6 % |
1.2.2011 | 15.4 % |
1.3.2011 | 16.4 % |
1.4.2011 | 10.5 % |
1.5.2011 | 8.3 % |
1.7.2011 | 14.3 % |
1.8.2011 | 8.1 % |
1.9.2011 | 5 % |
1.10.2011 | 2.9 % |
1.11.2011 | 3 % |
1.12.2011 | 8.3 % |
1.1.2012 | 6.3 % |
1.2.2012 | 1.4 % |
1.12.2012 | 0.6 % |
1.2.2013 | 0.5 % |
1.7.2013 | 2.1 % |
1.9.2013 | 0.1 % |
1.10.2013 | 0.4 % |
1.1.2014 | 3.6 % |
1.3.2014 | 2.5 % |
1.4.2014 | 5.6 % |
1.5.2014 | 1.1 % |
1.6.2014 | 0.6 % |
1.8.2014 | 0.3 % |
1.11.2014 | 1.7 % |
1.12.2014 | 0.5 % |
1.2.2015 | 4.7 % |
1.3.2015 | 8.5 % |
1.4.2015 | 3.7 % |
1.5.2015 | 9.6 % |
1.6.2015 | 7.9 % |
1.7.2015 | 6.4 % |
1.8.2015 | 7.2 % |
1.9.2015 | 5 % |
1.10.2015 | 6 % |
1.11.2015 | 6.7 % |
1.12.2015 | 3 % |
1.1.2016 | 6 % |
1.2.2016 | 4.8 % |
1.3.2016 | 2.6 % |
1.4.2016 | 7.1 % |
1.5.2016 | 6.9 % |
1.6.2016 | 5.3 % |
1.7.2016 | 4.9 % |
1.8.2016 | 5.7 % |
1.9.2016 | 6.3 % |
1.10.2016 | 4.9 % |
1.11.2016 | 4.8 % |
1.12.2016 | 7.1 % |
1.1.2017 | 14.9 % |
1.2.2017 | 7.8 % |
1.3.2017 | 5.7 % |
1.4.2017 | 5.5 % |
1.5.2017 | 5 % |
1.6.2017 | 2.3 % |
1.7.2017 | 4.3 % |
1.8.2017 | 5 % |
1.9.2017 | 3.6 % |
1.10.2017 | 2.3 % |
1.11.2017 | 2.9 % |
1.12.2017 | 8 % |
1.1.2018 | 1.2 % |
1.5.2018 | 0.2 % |
1.6.2018 | 4.5 % |
1.7.2018 | 1.7 % |
1.8.2018 | 2.4 % |
1.9.2018 | 0.6 % |
1.10.2018 | 4 % |
1.11.2018 | 4.4 % |
1.12.2018 | 9.4 % |
1.2.2019 | 3.7 % |
1.3.2019 | 6.5 % |
1.4.2019 | 9.3 % |
1.5.2019 | 0.1 % |
1.9.2019 | 0.3 % |
1.10.2019 | 0.4 % |
1.1.2020 | 4.2 % |
1.2.2020 | 4.7 % |
1.3.2020 | 4 % |
1.4.2020 | 2.3 % |
1.5.2020 | 1.5 % |
1.4.2021 | 1.6 % |
1.5.2021 | 7.6 % |
1.6.2021 | 6.2 % |
1.7.2021 | 2.4 % |
1.8.2021 | 3.5 % |
1.9.2021 | 7.2 % |
1.10.2021 | 6.2 % |
1.11.2021 | 8.3 % |
1.12.2021 | 7.7 % |
1.1.2022 | 8.7 % |
1.2.2022 | 10.3 % |
1.3.2022 | 8 % |
1.4.2022 | 5.6 % |
1.5.2022 | 2.9 % |
1.6.2022 | 2.2 % |
1.7.2022 | 1.6 % |
תפוקת בנייה היסטוריה
תאריך | ערך |
---|---|
1.7.2022 | 1.6 % |
1.6.2022 | 2.2 % |
1.5.2022 | 2.9 % |
1.4.2022 | 5.6 % |
1.3.2022 | 8 % |
1.2.2022 | 10.3 % |
1.1.2022 | 8.7 % |
1.12.2021 | 7.7 % |
1.11.2021 | 8.3 % |
1.10.2021 | 6.2 % |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-תפוקת בנייה
שם | נוכחי | קודם | תדירות |
---|---|---|---|
🇫🇮 היתרי בנייה | 1,917 Units | 1,506 Units | חודשי |
🇫🇮 התחלות בנייה | 2,945 units | 1,882 units | חודשי |
🇫🇮 יחס מחיר-שכירות | 91.065 | 93.386 | רבעון |
🇫🇮 מדד דירות | 103.74 points | 104.35 points | רבעון |
🇫🇮 מדד מחירי הדיור YoY | -4.3 % | -4.8 % | רבעון |
🇫🇮 מחירי דירות מגורים | -4.42 % | -7.12 % | רבעון |
🇫🇮 שיעור בעלות דיור | 69.2 % | 69.5 % | שנתי |
מדד הייצור בענף הבנייה מודד את ההתפתחות בתפוקה בתחום הבנייה, כולל בניית מבנים והנדסה אזרחית.
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אירופה
- 🇦🇱אלבניה
- 🇦🇹אוסטריה
- 🇧🇾בלארוס
- 🇧🇪בלגיה
- 🇧🇦בוסניה והרצגובינה
- 🇧🇬בולגריה
- 🇭🇷קרואטיה
- 🇨🇾קפריסין
- 🇨🇿רפובליקה צ'כית
- 🇩🇰דנמרק
- 🇪🇪אסטוניה
- 🇫🇴איי פארו
- 🇫🇷צרפת
- 🇩🇪גרמניה
- 🇬🇷יוון
- 🇭🇺הונגריה
- 🇮🇸אי
- 🇮🇪אירלנד
- 🇮🇹איטליה
- 🇽🇰קוסובו
- 🇱🇻לטביה
- 🇱🇮ליכטנשטיין
- 🇱🇹ליטא
- 🇱🇺לוקסמבורג
- 🇲🇰צפון מקדוניה
- 🇲🇹מלטה
- 🇲🇩מולדובה
- 🇲🇨מונאקו
- 🇲🇪מונטנגרו
- 🇳🇱הולנד
- 🇳🇴נורווגיה
- 🇵🇱פולין
- 🇵🇹פורטוגל
- 🇷🇴רומניה
- 🇷🇺רוסיה
- 🇷🇸סרביה
- 🇸🇰סלובקיה
- 🇸🇮סלובניה
- 🇪🇸ספרד
- 🇸🇪שוודיה
- 🇨🇭שוויץ
- 🇺🇦אוקראינה
- 🇬🇧ממלכה המאוחדת
- 🇦🇩אנדורה
מהו תפוקת בנייה
output תפוקות בנייה: סקירה מעמיקה על מדדים כלכליים תפוקות בנייה הן אחד המדדים המרכזיים במקרו כלכלה, המבטיחים תמונה ברורה על מצב השווקים והכלכלה באופן כללי. המדד הזה מספק נתונים והבנה מקיפה על אחוזי התפוקה במגזר הבנייה, ומסייע לחזות את מגמות העתיד ולזהות משברים כלכליים במגזר הזה. באתר Eulerpool אנו מתמקדים במתן נתונים אמינים ועדכניים בנושאים כלכליים, ומטרתנו היא לספק לכם את המידע המעמיק והמקיף ביותר. תפוקות בנייה מבטאות את סך הערך הכספי של המבנים ותשתיות הנבנות בפרק זמן מסוים. הנתון הסופי מבוסס על סך ההוצאות וההשקעות בתחום זה, כולל מבנים פרטיים, מבני ציבור, ותשתיות כמו כבישים וגשרים. לכן, התפוקה הכלכלית בשוק הבנייה מהווה חלק בלתי נפרד בהבנת המצב הכלכלי של מדינה. במדד תפוקות הבנייה מסתתר מידע רב המאפשר לחזאים כלכליים לקבל מידע חשוב לגבי שיעורי הצמיחה הכלכלית, השתנות מחירי הנדל"ן והבנייה, ורמת האבטלה. לדוגמה, גידול במדד תפוקות הבנייה יכול להעיד על עלייה בצריכה פרטית ובביקוש לנכסים חדשים, ועל כך שהציבור מעדיף להשקיע בנדל"ן. במקביל, ירידה בתפוקות הבנייה עשויה לרמז על מתיחת מחירים, ירידה בביקושים, או בעיות כלכליות במגזר הפרטי או הציבורי. נתונים הנוגעים לתפוקות הבנייה נוטים להשתנות לפי עונות השנה, מצב הכלכלה הגלובלית, ושינויים פוליטיים. כך, לדוגמה, עיתות של מיתון גלובלי עשויות לגרום לירידה ניכרת בתפוקות הבנייה, בשל צמצום השקעות פרטיות וציבוריות כאחד. במקביל, מדיניות ממשלתית המעודדת הקמת מבנים ותשתיות עשויה להזניק את תפוקות הבנייה ולייצר גידול משמעותי במגזר זה. מעורבות הממשלה בתפוקות הבנייה היא גורם משמעותי נוסף. במקרים רבים, מדינות ממשלתיות מחליטות להשקיע במגזר הבנייה במטרה לעודד את הכלכלה וליצור מקומות עבודה. לכך יכולות להיות השלכות חיוביות על התמ"ג, ובמקרים מסוימים גם על הזינוק במחירי הנדל"ן. חשוב להבין כי תפוקות הבנייה לא רק משפיעות באופן ישיר על הכלכלה, אלא גם מהוות אינדיקטור מקדים לשינויים בשווקים אחרים. כאשר מדד זה עולה, ניתן לצפות לגידול בהעסקה במגזרי הקבלנות והנדל"ן, לדוגמה, וייתכן גם גידול בצריכה של חומרי בניין כמו בטון וברזל. במקביל, ירידה בתפוקות הבנייה עשויה להשפיע על חברות המספקות שירותי בנייה וחומרי בניין, ולגרום לירידה בביקושים במגזר זה. בנוסף, תחום תפוקות הבנייה עשוי לשקף שינויים חברתיים ותרבותיים רחבים יותר. ניתן לציין, למשל, את העלייה בבנייה הירוקה ובבנייה חכמה, המצביעה על מגמה בקרב הציבור לשמירה על איכות הסביבה ולהתייעלות אנרגטית. התמקדות זו יכולה גם להוות אינדיקציה להתפתחות טכנולוגית במגזר הבנייה ולשינויים בחוקי הרגולציה, המתקבלים לא פעם מתוך לחץ של קבוצות סביבתיות והשפעתן על הממשלות השונות. באה לידי ביטוי גם חשיבות עליונה של השקעות זרות ישירות (FDI) בשוק הבנייה. מדינות שמצליחות למשוך השקעות משמעותיות בתחום זה עשויות לחזות גידול ניכר בתפוקות הבנייה ובפעילות הכלכלית הכללית. השקעות אלו מספקות הון נוסף ויכולות לקדם פרויקטים גרנדיוזיים בתחום התשתיות והנדל"ן. עם זאת, חשוב להבין כי ההשקעות הזרות עשויות גם להיות כרוכות בסיכונים, במיוחד אם המשקיעים הזרים נסוגים בעתות של משברים כלכליים או פוליטיים. התחום המונומנטלי של התפוקות הבנייה כולל בתוכו גם התפתחויות טכנולוגיות מרשימות. השימוש בטכנולוגיות חדשות כמו בנייה חכמה, שימוש בחומרים מתקדמים וממוחזרים ושיטות ייצור דיגיטליות, משנה את פני השוק. מגמות אלו משפרות את תפוקות הבנייה ומקטינות את העלויות, תוך שהן מביאות לשיפור באיכות המבנים. בזירה המקומית חשוב להתבונן במגמות שונות בישראל. עלייה בביקושי הדיור לתושבים חדשים, לרבות גידול משמעותי באוכלוסייה, משפיעה על תפוקות הבנייה בארץ. יתרה מכך, המתח הבטחוני גם הוא משפיע על מגזר הבנייה, כאשר באזורים מוגדרים ישנה לעיתים עצירת פרויקטים ופינוי עתודות קרקע, שמשנים את כלל המדד במישור הלאומי. לסיכום, ניתוח מדד תפוקות הבנייה מצריך מבט רחב וכולל, שמתבסס על נתונים כלכליים, חברתיים וטכנולוגיים. אצלנו ב-Eulerpool תוכלו למצוא את המידע המדויק והמעמיק ביותר על מדד זה, על מנת שתוכלו לקבל תמונת על רחבה וברורה אודות מצב השוק והתחזיות לעתיד. הצטרפו אלינו עוד היום וקבלו גישה למידע מדויק ואמין בנושאים כלכליים חשובים, שיעזרו לכם להבין לעומק את המגמות והתחזיות. אנו ב-Eulerpool מבטיחים לספק לכם את המידע המהימן ביותר, כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות ומבוססות על עולמות ההשקעות והכלכלה המדינית.