עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
סרי לנקה התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מהחקלאות
שער
הערך הנוכחי של התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מהחקלאות ב-סרי לנקה הוא 237.721 מיליארד LKR. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מהחקלאות ב-סרי לנקה עלה ל-237.721 מיליארד LKR ב-1.12.2024, לאחר שהיה 232.455 מיליארד LKR ב-1.9.2024. בין 1.3.2010 ל-1.12.2024, התמ"ג הממוצע ב-סרי לנקה היה 204.42 מיליארד LKR. השיא של כל הזמנים הושג ב-1.12.2018 עם 278.98 מיליארד LKR, בעוד הערך הנמוך ביותר נרשם ב-1.3.2011 עם 124.3 מיליארד LKR.
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מהחקלאות ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
תוצר לאומי גולמי מהחקלאות | |
---|---|
1.3.2010 | 125.14 מיליארד LKR |
1.6.2010 | 134.03 מיליארד LKR |
1.9.2010 | 130.65 מיליארד LKR |
1.12.2010 | 155.09 מיליארד LKR |
1.3.2011 | 124.3 מיליארד LKR |
1.6.2011 | 141.86 מיליארד LKR |
1.9.2011 | 141.79 מיליארד LKR |
1.12.2011 | 162.01 מיליארד LKR |
1.3.2012 | 140.84 מיליארד LKR |
1.6.2012 | 142.7 מיליארד LKR |
1.9.2012 | 142.67 מיליארד LKR |
1.12.2012 | 166.24 מיליארד LKR |
1.3.2013 | 143.98 מיליארד LKR |
1.6.2013 | 148.22 מיליארד LKR |
1.9.2013 | 149.02 מיליארד LKR |
1.12.2013 | 170.45 מיליארד LKR |
1.3.2014 | 155.22 מיליארד LKR |
1.6.2014 | 154.56 מיליארד LKR |
1.9.2014 | 153.05 מיליארד LKR |
1.12.2014 | 176.86 מיליארד LKR |
1.3.2015 | 227.71 מיליארד LKR |
1.6.2015 | 231.56 מיליארד LKR |
1.9.2015 | 231.63 מיליארד LKR |
1.12.2015 | 259.55 מיליארד LKR |
1.3.2016 | 216.84 מיליארד LKR |
1.6.2016 | 216.32 מיליארד LKR |
1.9.2016 | 234.44 מיליארד LKR |
1.12.2016 | 238.51 מיליארד LKR |
1.3.2017 | 203.43 מיליארד LKR |
1.6.2017 | 206.72 מיליארד LKR |
1.9.2017 | 225.92 מיליארד LKR |
1.12.2017 | 253.49 מיליארד LKR |
1.3.2018 | 222.25 מיליארד LKR |
1.6.2018 | 217.52 מיליארד LKR |
1.9.2018 | 226.55 מיליארד LKR |
1.12.2018 | 278.98 מיליארד LKR |
1.3.2019 | 233.81 מיליארד LKR |
1.6.2019 | 223.73 מיליארד LKR |
1.9.2019 | 234.33 מיליארד LKR |
1.12.2019 | 257.71 מיליארד LKR |
1.3.2020 | 224 מיליארד LKR |
1.6.2020 | 215.26 מיליארד LKR |
1.9.2020 | 244.22 מיליארד LKR |
1.12.2020 | 257.56 מיליארד LKR |
1.3.2021 | 233.91 מיליארד LKR |
1.6.2021 | 240.49 מיליארד LKR |
1.9.2021 | 236.64 מיליארד LKR |
1.12.2021 | 239.52 מיליארד LKR |
1.3.2022 | 224.83 מיליארד LKR |
1.6.2022 | 223.04 מיליארד LKR |
1.9.2022 | 217.42 מיליארד LKR |
1.12.2022 | 245.97 מיליארד LKR |
1.3.2023 | 227.43 מיליארד LKR |
1.6.2023 | 231.21 מיליארד LKR |
1.9.2023 | 224.16 מיליארד LKR |
1.12.2023 | 243.03 מיליארד LKR |
1.3.2024 | 229.45 מיליארד LKR |
1.6.2024 | 237.48 מיליארד LKR |
1.9.2024 | 232.46 מיליארד LKR |
1.12.2024 | 237.72 מיליארד LKR |
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מהחקלאות היסטוריה
תאריך | ערך |
---|---|
1.12.2024 | 237.721 מיליארד LKR |
1.9.2024 | 232.455 מיליארד LKR |
1.6.2024 | 237.48 מיליארד LKR |
1.3.2024 | 229.447 מיליארד LKR |
1.12.2023 | 243.027 מיליארד LKR |
1.9.2023 | 224.157 מיליארד LKR |
1.6.2023 | 231.206 מיליארד LKR |
1.3.2023 | 227.432 מיליארד LKR |
1.12.2022 | 245.965 מיליארד LKR |
1.9.2022 | 217.421 מיליארד LKR |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מהחקלאות
שם | נוכחי | קודם | תדירות |
---|---|---|---|
🇱🇰 השקעות במתקנים גולמיות | 4.86 ביו. LKR | 5.724 ביו. LKR | שנתי |
🇱🇰 צמיחת תוצר ברוטו לאומי בשנה מלאה | 5 % | -2.3 % | שנתי |
🇱🇰 שיעור הצמיחה השנתי של התוצר המקומי הגולמי | 5.4 % | 5.3 % | רבעון |
🇱🇰 תוצר ברוטו לאומי מהניהול הציבורי | 170.651 מיליארד LKR | 148.105 מיליארד LKR | רבעון |
🇱🇰 תוצר המוצר המקומי הגולמי | 84.36 מיליארד USD | 74.14 מיליארד USD | שנתי |
🇱🇰 תוצר לאומי גולמי לנפש בשווי כוח קנייה | 13,029.52 USD | 13,249.41 USD | שנתי |
🇱🇰 תוצר לנפש | 3,968.68 USD | 4,035.65 USD | שנתי |
🇱🇰 תוצר מוביל של חברות שירותים ציבוריים. | 43.459 מיליארד LKR | 46.798 מיליארד LKR | רבעון |
🇱🇰 תוצר מפעילות כרייה | 45.277 מיליארד LKR | 49.96 מיליארד LKR | רבעון |
🇱🇰 תוצר מתוך שירותים | 1.994 ביו. LKR | 1.827 ביו. LKR | רבעון |
🇱🇰 תוצר נאציונלי גולמי | 26.734 ביו. LKR | 23.433 ביו. LKR | שנתי |
🇱🇰 תמ"ג במחירים קבועים | 3.25 ביו. LKR | 3.154 ביו. LKR | רבעון |
🇱🇰 תמ"ג מהייצור | 778.972 מיליארד LKR | 899.427 מיליארד LKR | רבעון |
🇱🇰 תמ"ג מענף הבנייה | 231.193 מיליארד LKR | 225.66 מיליארד LKR | רבעון |
🇱🇰 תמ"ג מתחום התחבורה | 402.684 מיליארד LKR | 348.322 מיליארד LKR | רבעון |
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אסיה
- 🇨🇳סין
- 🇮🇳הודו
- 🇮🇩אינדונזיה
- 🇯🇵יפן
- 🇸🇦ערב הסעודית
- 🇸🇬סינגפור
- 🇰🇷דרום קוריאה
- 🇹🇷תורכיה
- 🇦🇫אפגניסטן
- 🇦🇲ארמניה
- 🇦🇿אזרבייג'ן
- 🇧🇭בחריין
- 🇧🇩בנגלדש
- 🇧🇹בהוטן
- 🇧🇳ברוניי
- 🇰🇭קמבודיה
- 🇹🇱מזרח טימור
- 🇬🇪גאורגיה
- 🇭🇰הונג קונג
- 🇮🇷איראן
- 🇮🇶עיראק
- 🇮🇱ישראל
- 🇯🇴ירדן
- 🇰🇿קזחסטן
- 🇰🇼כווית
- 🇰🇬קירגיזסטן
- 🇱🇦לאוס
- 🇱🇧לבנון
- 🇲🇴מקאו
- 🇲🇾מלזיה
- 🇲🇻מלדיבים
- 🇲🇳מונגוליה
- 🇲🇲מיאנמר
- 🇳🇵נפאל
- 🇰🇵צפון קוריאה
- 🇴🇲עומאן
- 🇵🇰פקיסטן
- 🇵🇸פלסטין
- 🇵🇭פיליפינים
- 🇶🇦קטאר
- 🇸🇾סוריה
- 🇹🇼טייוואן
- 🇹🇯טג'יקיסטן
- 🇹🇭תאילנד
- 🇹🇲תורכמניסטן
- 🇦🇪איחוד האמירויות הערביות
- 🇺🇿אוזבקיסטן
- 🇻🇳וייטנאם
- 🇾🇪תימן
מהו התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מהחקלאות
תוצר מקטגוריית "תוצר חקלאות" ב-GDP: חשיבות, מגמות ודגשים "מחלקת התוצר מחקלאות" היא מרכיב מרכזי בכלכלת המדינות והמשק העולמי. מגזר זה כולל את כל הפעילויות החקלאיות הקשורות לייצור מזון וגידול חקלאי לגורמים תעשייתיים ומסחריים הממלאים תפקיד מהותי בצמיחה הכלכלית. האתר שלנו, "אולרפול" מתייחד בהצגת נתונים כלכליים מקיפים ומעמיקים וברור כי תוצר החקלאות מהווה נדבך קריטי בחקר המקרו-כלכלה. במאמר זה נסקור את חשיבות תוצר החקלאות, המגמות העיקריות, ודגשים חשובים במשק החקלאי. החשיבות של תוצר החקלאות נעוצה בתרומתו הישירה והעקיפה לכלכלה. תוצר החקלאות תורם לא רק באמצעות ייצור מזון ותוצרת חקלאית אלא גם בעקיפין - דרך השפעתו על תעשיות שונות כמו תעשיות המזון, טקסטיל, ותרופות. בנוסף לכך, הוא תורם לתעסוקה בהקצאת כוח אדם רבות ולפיתוח האזורים הכפריים, ובכך מקדם יציבות חברתית וכלכלית. המגזר החקלאי משתנה משמעותית ממדינה למדינה בהתאם לאקלים, התשתיות, והמדיניות הממשלתית. במדינות מתפתחות, החקלאות מהווה חלק נכבד מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) עקב תלות רבה באגרות חקלאיות כמקור הכנסה עיקרי. עם זאת, במדינות מפותחות, החקלאות נחשבת לחלק קטן יותר מסך התוצר אף על פי שהיא מתבטאת בטכנולוגיות מתקדמות ובתפוקות גבוהות. מגוון המגמות המעצבות את פני החקלאות בעולם משתנה במהרה. בין המגמות הבולטות ניתן למנות את ההסתמכות הגוברת על טכנולוגיה חקלאית מתקדמת – שימוש ברובוטיקה, ניתוח נתונים מבוסס בינה מלאכותית, ושימוש בחקלאות מדויקת. טכנולוגיות אלו מאפשרות לחקלאים להתייעל ולהביא לתשואות גבוהות יותר. נוסף על כך, ישנה דגש הולך וגובר על קיימות ושימור הסביבה, אשר מתבטא בפיתוח ושימוש בשיטות חקלאיות המתחשבות באקלים ובמשאבי הטבע. לא ניתן להתעלם מהאתגרים הניצבים בפני מגזר החקלאות. שינויי האקלים, למשל, מהווים איום ממשי על היבולים החקלאיים עם תנאי מזג אוויר קשים יותר וחוסר יציבות בעונות השנה. נוסף על כך, חוסר הוודאות בשוקי הסחורות, העליות בעלויות השונות (כמו עלויות המים והדלק), ומעבר גיאופוליטי ותפוקתי מהווים מכשולים שחקלאים חייבים להתמודד איתם על בסיס קבוע. מדיניות ממשלתית משחקת תפקיד חשוב בעיצוב מגזר החקלאות. מטרתה היא לקדם צמיחה ושיפור בתנאי החיים של החקלאים באמצעות סובסידיות, תמיכות כספיות, והקלות במס. מדינות רבות מקצות חלק נכבד מתקציב המדינה להקמת תשתיות חקלאיות מתקדמות, תמיכה במחקר ופיתוח, ועידוד הקמת שווקים חדשים. במאמר זה מתוארת חשיבותו הרבה של תוצר החקלאות הן בתרומתו הכלכלית והן בחשיבותו החברתית. מגמות עכשוויות כמו אוטומציה חקלאית וקיימות משפיעות על הדרך שבה חקלאים מנהלים את עסקיהם ומצליחים לעמוד באתגרים המודרניים. הבנת מגזר זה בצורה מעמיקה מאפשרת למקבלי החלטות ולמשקיעים לקבל החלטות מבוססות ומתאימות לקידום מגזר החקלאות ולהבטחת עתידו. בחינת ההקשרים הרחבים של תוצר החקלאות במקרו-כלכלה, והבנת המגמות והאתגרים הייחודיים לשוק זה, הן מפתח לשיפור מתמיד של המערכת הכלכלית הכוללת. באתר "אולרפול" אנו מחויבים לספק את הנתונים, הניתוחים והתובנות העדכניות והמקיפות ביותר כדי להציע לקהל המשתמשים שלנו ראייה כוללת ומדויקת של תוצר החקלאות והשפעתו הרחבה על הכלכלה. חשוב לציין כי מעקב מתמיד אחר נתוני תוצר חקלאות וניתוח מגמות השוק יכול להביא לתובנות ערכיות ועמוקות בעולם המקרו-כלכלה, ומכאן נובעת חשיבותו של תוצר חקלאות כנדבך מרכזי לכלכלה עולמית יציבה ובריאה.