עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
מתחילים מ-2 אירו ממלכה המאוחדת ההלוואות נטו של המגזר הציבורי
שער
הערך הנוכחי של ההלוואות נטו של המגזר הציבורי ב-ממלכה המאוחדת הוא 9.541 מיליארד GBP. ההלוואות נטו של המגזר הציבורי ב-ממלכה המאוחדת עלו ל-9.541 מיליארד GBP ב-1.1.2023, לאחר שהיו 571 מיליון GBP ב-1.7.2022. מ-1.1.1993 עד 1.8.2024, התוצר המקומי הגולמי הממוצע ב-ממלכה המאוחדת היה -5.63 מיליארד GBP. השיא של כל הזמנים נרשם ב-1.1.2024 עם 16.64 מיליארד GBP, בעוד שהערך הנמוך ביותר נרשם ב-1.5.2020 עם -50.64 מיליארד GBP.
ההלוואות נטו של המגזר הציבורי ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
גיוס נטו של חובות על ידי המגזר הציבורי | |
---|---|
1.1.1993 | 1.37 מיליארד GBP |
1.1.1994 | 1.07 מיליארד GBP |
1.1.1995 | 2.48 מיליארד GBP |
1.10.1995 | 548 מיליון GBP |
1.1.1996 | 3.69 מיליארד GBP |
1.10.1996 | 3.34 מיליארד GBP |
1.1.1997 | 5.2 מיליארד GBP |
1.10.1997 | 1.6 מיליארד GBP |
1.11.1997 | 1.69 מיליארד GBP |
1.1.1998 | 7.52 מיליארד GBP |
1.7.1998 | 2.69 מיליארד GBP |
1.10.1998 | 6.45 מיליארד GBP |
1.1.1999 | 6.84 מיליארד GBP |
1.2.1999 | 2.22 מיליארד GBP |
1.7.1999 | 3.65 מיליארד GBP |
1.10.1999 | 7.53 מיליארד GBP |
1.1.2000 | 9.67 מיליארד GBP |
1.2.2000 | 1.56 מיליארד GBP |
1.3.2000 | 391 מיליון GBP |
1.5.2000 | 9.26 מיליארד GBP |
1.7.2000 | 3.83 מיליארד GBP |
1.9.2000 | 4.05 מיליארד GBP |
1.1.2001 | 6.86 מיליארד GBP |
1.2.2001 | 3.95 מיליארד GBP |
1.3.2001 | 666 מיליון GBP |
1.4.2001 | 272 מיליון GBP |
1.6.2001 | 584 מיליון GBP |
1.7.2001 | 1.97 מיליארד GBP |
1.8.2001 | 1.04 מיליארד GBP |
1.1.2002 | 3.4 מיליארד GBP |
1.2.2002 | 317 מיליון GBP |
1.7.2002 | 679 מיליון GBP |
1.1.2005 | 70 מיליון GBP |
1.1.2006 | 2.33 מיליארד GBP |
1.1.2007 | 4.38 מיליארד GBP |
1.1.2008 | 5.43 מיליארד GBP |
1.1.2011 | 866 מיליון GBP |
1.1.2012 | 494 מיליון GBP |
1.1.2013 | 1.33 מיליארד GBP |
1.1.2014 | 277 מיליון GBP |
1.1.2015 | 3.57 מיליארד GBP |
1.1.2016 | 6.88 מיליארד GBP |
1.1.2017 | 10.28 מיליארד GBP |
1.2.2017 | 1.76 מיליארד GBP |
1.7.2017 | 623 מיליון GBP |
1.1.2018 | 6.43 מיליארד GBP |
1.7.2018 | 3.23 מיליארד GBP |
1.1.2019 | 11.05 מיליארד GBP |
1.3.2019 | 783 מיליון GBP |
1.7.2019 | 1.6 מיליארד GBP |
1.1.2020 | 8.91 מיליארד GBP |
1.1.2022 | 12.65 מיליארד GBP |
1.7.2022 | 571 מיליון GBP |
1.1.2023 | 9.54 מיליארד GBP |
ההלוואות נטו של המגזר הציבורי היסטוריה
תאריך | ערך |
---|---|
1.1.2023 | 9.541 מיליארד GBP |
1.7.2022 | 571 מיליון GBP |
1.1.2022 | 12.651 מיליארד GBP |
1.1.2020 | 8.913 מיליארד GBP |
1.7.2019 | 1.599 מיליארד GBP |
1.3.2019 | 783 מיליון GBP |
1.1.2019 | 11.046 מיליארד GBP |
1.7.2018 | 3.231 מיליארד GBP |
1.1.2018 | 6.426 מיליארד GBP |
1.7.2017 | 623 מיליון GBP |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-ההלוואות נטו של המגזר הציבורי
שם | נוכחי | קודם | תדירות |
---|---|---|---|
🇬🇧 בקשות מקלט | 17,101 persons | 26,366 persons | רבעון |
🇬🇧 דירוג קורופציה | 20 | 18 | שנתי |
🇬🇧 הוצאות המדינה | 105.888 מיליארד GBP | 102.11 מיליארד GBP | חודשי |
🇬🇧 הוצאות המדינה | 135.192 מיליארד GBP | 133.714 מיליארד GBP | רבעון |
🇬🇧 הוצאות הממשלה לתמ"ג | 44.5 % of GDP | 45.3 % of GDP | שנתי |
🇬🇧 הוצאות צבאיות | 74.943 מיליארד USD | 64.082 מיליארד USD | שנתי |
🇬🇧 הכנסות המדינה | 89.37 מיליארד GBP | 100.13 מיליארד GBP | חודשי |
🇬🇧 הכנסות ממסים | 61.027 מיליארד GBP | 71.583 מיליארד GBP | חודשי |
🇬🇧 חוב המדינה | 2.768 ביו. GBP | 2.744 ביו. GBP | חודשי |
🇬🇧 חוב המדינה לתוצר המקומי הגולמי | 97.6 % of GDP | 95.6 % of GDP | שנתי |
🇬🇧 חוב נטו של הממשלה לתוצר מקומי גולמי | 99.5 % of GDP | 99.1 % of GDP | חודשי |
🇬🇧 מדד השחיתות | 71 Points | 73 Points | שנתי |
🇬🇧 ערך התקציב הממשלתי | -13.734 מיליארד GBP | -3.095 מיליארד GBP | חודשי |
🇬🇧 תקציב המדינה | -4.4 % of GDP | -5 % of GDP | שנתי |
🇬🇧 תשלומי ריבית על חובות המדינה | 8.03 מיליארד GBP | 9.221 מיליארד GBP | חודשי |
בבריטניה, נטילת חוב נטו במגזר הציבורי מודדת את השינוי בחוב הפיננסי נטו המצטבר של המגזר הציבורי. נתון זה מייצג את המאזן עבור החשבון הפיננסי: ההפרש בין הרכישה הנכנסת של נכסים פיננסיים לבין ההתחייבויות נטו. נטילת חוב נטו במגזר הציבורי (PSNB) מכונה לעיתים קרובות על ידי פרשנים כ-"הגירעון".
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אירופה
- 🇦🇱אלבניה
- 🇦🇹אוסטריה
- 🇧🇾בלארוס
- 🇧🇪בלגיה
- 🇧🇦בוסניה והרצגובינה
- 🇧🇬בולגריה
- 🇭🇷קרואטיה
- 🇨🇾קפריסין
- 🇨🇿רפובליקה צ'כית
- 🇩🇰דנמרק
- 🇪🇪אסטוניה
- 🇫🇴איי פארו
- 🇫🇮פינלנד
- 🇫🇷צרפת
- 🇩🇪גרמניה
- 🇬🇷יוון
- 🇭🇺הונגריה
- 🇮🇸אי
- 🇮🇪אירלנד
- 🇮🇹איטליה
- 🇽🇰קוסובו
- 🇱🇻לטביה
- 🇱🇮ליכטנשטיין
- 🇱🇹ליטא
- 🇱🇺לוקסמבורג
- 🇲🇰צפון מקדוניה
- 🇲🇹מלטה
- 🇲🇩מולדובה
- 🇲🇨מונאקו
- 🇲🇪מונטנגרו
- 🇳🇱הולנד
- 🇳🇴נורווגיה
- 🇵🇱פולין
- 🇵🇹פורטוגל
- 🇷🇴רומניה
- 🇷🇺רוסיה
- 🇷🇸סרביה
- 🇸🇰סלובקיה
- 🇸🇮סלובניה
- 🇪🇸ספרד
- 🇸🇪שוודיה
- 🇨🇭שוויץ
- 🇺🇦אוקראינה
- 🇦🇩אנדורה
מהו ההלוואות נטו של המגזר הציבורי
שאילתת Eulerpool, המונח "הגירעון במגזר הציבורי" (Public Sector Net Borrowing) מהווה מדד מרכזי לבחינת מצב הכלכלה של מדינה ואופן ניהולה הפיסקלי. הגירעון במגזר הציבורי מתאר את ההבדל בין הכנסות הממשלה להוצאותיה בפרק זמן נתון. אם ההוצאות עולות על ההכנסות, מתרחש גירעון ואילו אם ההכנסות עולות על ההוצאות - נוצר עודף בתקציב. מדד זה הפך לכלי קריטי בניתוחים מאקרו-כלכליים, משום שהוא מספק תמונה ממשית על יכולתה של המדינה לנהל את חובותיה, על היציבות הכלכלית שלה, ועל משאביה הזמינים להפחתת הגירעון או להגדלת ההשקעות הציבוריות. הכנסות הממשלה מורכבות, בעיקרן, ממסים ישירים כמו מס הכנסה ומסים עקיפים כמו מס ערך מוסף (מע"מ). כמו כן, ממשלות יכולות להפיק הכנסות מנכסים שונים כגון קרקעות, משאבי טבע, ודיבידנדים מחברות ממשלתיות. מאידך, הוצאות הממשלה כוללות תשלומי משכורות לעובדי ציבור, השקעות בתשתיות, תשלומי העברה כמו קצבאות וקצוות, וכן תשלום ריבית על חובות קודמים. השימוש המושכל במדד זה מציב אתגרים לא קטנים בפני מקבלי ההחלטות, שכן עליהם למצוא איזון עדין בין הרצון לשמור על גירעון נמוך לבין הצרכים המהותיים של ציבור האזרחים. גירעון גבוה מדי עשוי לגרום לעלייה בריבית על החוב הציבורי, להחלשות האמון הבינלאומי בכלכלת המדינה, ואף להורדת דירוג האשראי שלה. ואולם, גירעון נמוך או הימנעות גירעונית לגמרי עשויים להחמיר מצוקות כלכליות, להפחית תקציבי רווחה, וליצור פערים כלכליים וחברתיים. במדינות רבות, סוגיית הגירעון במגזר הציבורי עומדת במרכז השיח הציבורי וכלכלני. מקבלי החלטות נדרשים להביא את הציבור בחשבון, ומדי שנה מתבצעים דיונים סוערים בפרלמנטים על תקציב המדינה. מדיניות פיסקלית מרחיבה, המתבטאת בהגדלת הוצאות הממשלה מתוך כוונה להניע את הכלכלה ולהגדיל את הצמיחה הכלכלית, יכולה להגדיל את הגירעון בטווח הקצר, אך בעתות משבר כלכלי עשויה לסייע במיתון הקשיים. מדינת ישראל, למשל, נתונה לא אחת בדיונים פוליטיים וכלכליים על שיעור הגירעון הרצוי. בעקבות מגפת הקורונה ובהשלכות הכלכליות הכבדות שהיא הביאה עימה, הרחיבה הממשלה את הוצאותיה באופן ניכר. קבלת ההחלטות בשנים הקרובות תדון בהכרח במציאת דרכים לצמצום הגירעון, האם באמצעות קיצוץ תקציבים או השתת מגבלות מסוימות על ההוצאות הציבוריות. יחד עם זאת, יש לזכור כי הגירעון במגזר הציבורי הוא לא בהכרח נתון שלילי כשלעצמו. כאשר גירעון נוצר מתוך השקעות חכמות שמניבות צמיחה כלכלית, הוא עשוי להשתלם במדדים כלכליים וחברתיים. ניהול כלכלי נבון של חובות, השקעות בתשתיות, בחינוך ובבריאות למשל, יכול ליצור קפיצת מדרגה בשגשוג של מדינה. אם כן, נושא הגירעון במגזר הציבורי חושף בפנינו את הפרדוקסים והדילמות המרכזיים של ניהול כלכלה לאומית. ענף כלכלי זה, המצוי בנקודת מפגש בין מדיניות כלכלית חכמה לבין צורכי הציבור, מעמיד בפני כלכלנים ומקבלי החלטות את הצורך המתמיד באיזון. פן נוסף שיש להביא בחשבון בהקשר של הגירעון במגזר הציבורי הוא הצלחת משא ומתן עם גופים בין-לאומיים, כגון קרן המטבע הבין-לאומית, והבאת השקעות זרות כתוצאה ממדיניות נכונה. סיכומו של עניין, המונח גירעון במגזר הציבורי מורכב ממספר רב של משתנים ויש לנתח אותו מתוך הקשר עשיר ולבחון את השפעותיו במגוון רחב של תחומים. המזל הוא שכלים כלכליים מודרניים, יכולנו לאסוף נתונים מדוקדקים ולבצע ניתוחים מתקדמים, עוזרים לנו בהחלטות הללו ויכולים להוביל אותנו לכיוונים יצירתיים ויעילים. ב-Eulerpool נמשיך לספק למשתמשים שלנו תמונת מצב מדויקת ומעודכנת על מנת שבעזרתה יוכלו לקבל את ההחלטות המושכלות ביותר בנוגע להשקעותיהם ובחירותיהם הכלכליות. גילוי הגירעונות והעודפים הממשלתיים בזמן אמת, שמירה על שקיפות מרבית, ושימוש במודלים מתקדמים מאפשרים לנו לקדם את הבנתכם בתחום זה ולהביא לכם את המידע הנחוץ ביעילות ובדיוק מרבי. מעקב אחרי גרעונות ועודפים מאפשר לכולנו להתכונן טוב יותר לעתיד כלכלי יציב ומאוזן יותר. האתגר הוא גדול, אך הכלים שישנם כיום מאפשרים למוסדות ולפרטים כאחד לפעול בצורה מושכלת ומבוססת על נתונים אמינים ועדכניים. שלכם, צוות Eulerpool