עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
מתחילים מ-2 אירו שוודיה ניצול קיבולת
שער
הערך הנוכחי של ניצול קיבולת ב-שוודיה הוא 88.4 %. ניצול קיבולת ב-שוודיה ירד ל-88.4 % ב-1.12.2023, אחרי שהיה 89.7 % ב-1.9.2023. מ-1.3.1980 עד 1.3.2024, התוצר המקומי הגולמי הממוצע ב-שוודיה היה 87.29 %. השיא של כל הזמנים הושג ב-1.9.2019 עם 91.3 %, בעוד שהערך הנמוך ביותר נרשם ב-1.6.2009 עם 76 %.
ניצול קיבולת ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
ניצול קיבולת | |
---|---|
1.3.1980 | 83.3 % |
1.6.1980 | 82.1 % |
1.9.1980 | 83.4 % |
1.12.1980 | 82.1 % |
1.3.1981 | 80.9 % |
1.6.1981 | 80.1 % |
1.9.1981 | 79.6 % |
1.12.1981 | 79.4 % |
1.3.1982 | 79.6 % |
1.6.1982 | 80 % |
1.9.1982 | 78.9 % |
1.12.1982 | 79.7 % |
1.3.1983 | 80.9 % |
1.6.1983 | 81.3 % |
1.9.1983 | 82.5 % |
1.12.1983 | 83.2 % |
1.3.1984 | 84.4 % |
1.6.1984 | 85 % |
1.9.1984 | 85.7 % |
1.12.1984 | 87 % |
1.3.1985 | 87.2 % |
1.6.1985 | 87.6 % |
1.9.1985 | 87.4 % |
1.12.1985 | 87 % |
1.3.1986 | 87.7 % |
1.6.1986 | 87.1 % |
1.9.1986 | 87 % |
1.12.1986 | 87.4 % |
1.3.1987 | 86.6 % |
1.6.1987 | 87.6 % |
1.9.1987 | 87.8 % |
1.12.1987 | 88.7 % |
1.3.1988 | 88.3 % |
1.6.1988 | 89 % |
1.9.1988 | 88.1 % |
1.12.1988 | 89.9 % |
1.3.1989 | 89.9 % |
1.6.1989 | 88.9 % |
1.9.1989 | 88.9 % |
1.12.1989 | 88.6 % |
1.3.1990 | 87.5 % |
1.6.1990 | 87.5 % |
1.9.1990 | 86.5 % |
1.12.1990 | 87.4 % |
1.3.1991 | 85.5 % |
1.6.1991 | 83.7 % |
1.9.1991 | 82.6 % |
1.12.1991 | 82.4 % |
1.3.1992 | 82.2 % |
1.6.1992 | 82.1 % |
1.9.1992 | 81.9 % |
1.12.1992 | 80.9 % |
1.3.1993 | 82.2 % |
1.6.1993 | 82.3 % |
1.9.1993 | 83.5 % |
1.12.1993 | 84.8 % |
1.3.1994 | 86.5 % |
1.6.1994 | 87.9 % |
1.9.1994 | 88.1 % |
1.12.1994 | 89.4 % |
1.3.1995 | 89.4 % |
1.6.1995 | 89.6 % |
1.9.1995 | 89.4 % |
1.12.1995 | 87.8 % |
1.3.1996 | 87.6 % |
1.6.1996 | 87.2 % |
1.9.1996 | 87.5 % |
1.12.1996 | 88.1 % |
1.3.1997 | 87.1 % |
1.6.1997 | 87.4 % |
1.9.1997 | 86.3 % |
1.12.1997 | 88.4 % |
1.3.1998 | 89.1 % |
1.6.1998 | 89.9 % |
1.9.1998 | 89.7 % |
1.12.1998 | 88.4 % |
1.3.1999 | 88.1 % |
1.6.1999 | 88.4 % |
1.9.1999 | 88.8 % |
1.12.1999 | 89.1 % |
1.3.2000 | 90.2 % |
1.6.2000 | 89.8 % |
1.9.2000 | 90.1 % |
1.12.2000 | 89.7 % |
1.3.2001 | 88.7 % |
1.6.2001 | 87.6 % |
1.9.2001 | 86.8 % |
1.12.2001 | 87.4 % |
1.3.2002 | 86.5 % |
1.6.2002 | 86.9 % |
1.9.2002 | 87.1 % |
1.12.2002 | 87.6 % |
1.3.2003 | 88.2 % |
1.6.2003 | 88.5 % |
1.9.2003 | 88.9 % |
1.12.2003 | 89.3 % |
1.3.2004 | 90.2 % |
1.6.2004 | 90.4 % |
1.9.2004 | 90.7 % |
1.12.2004 | 90.3 % |
1.3.2005 | 89.9 % |
1.6.2005 | 89.1 % |
1.9.2005 | 90.1 % |
1.12.2005 | 90 % |
1.3.2006 | 90 % |
1.6.2006 | 90.7 % |
1.9.2006 | 90.9 % |
1.12.2006 | 91 % |
1.3.2007 | 91 % |
1.6.2007 | 91.2 % |
1.9.2007 | 91.1 % |
1.12.2007 | 91.1 % |
1.3.2008 | 91.1 % |
1.6.2008 | 89.9 % |
1.9.2008 | 88.3 % |
1.12.2008 | 82.7 % |
1.3.2009 | 77.5 % |
1.6.2009 | 76 % |
1.9.2009 | 78.8 % |
1.12.2009 | 79.8 % |
1.3.2010 | 84.4 % |
1.6.2010 | 86.6 % |
1.9.2010 | 88.4 % |
1.12.2010 | 88.9 % |
1.3.2011 | 88.8 % |
1.6.2011 | 88.1 % |
1.9.2011 | 88.2 % |
1.12.2011 | 87.7 % |
1.3.2012 | 88.1 % |
1.6.2012 | 87.9 % |
1.9.2012 | 86.5 % |
1.12.2012 | 84.4 % |
1.3.2013 | 84.9 % |
1.6.2013 | 85.8 % |
1.9.2013 | 87 % |
1.12.2013 | 87.9 % |
1.3.2014 | 88.3 % |
1.6.2014 | 88.8 % |
1.9.2014 | 88.4 % |
1.12.2014 | 89.1 % |
1.3.2015 | 88.7 % |
1.6.2015 | 88.4 % |
1.9.2015 | 88.8 % |
1.12.2015 | 88.9 % |
1.3.2016 | 89.4 % |
1.6.2016 | 88.9 % |
1.9.2016 | 88.3 % |
1.12.2016 | 89.1 % |
1.3.2017 | 90.1 % |
1.6.2017 | 90.6 % |
1.9.2017 | 91 % |
1.12.2017 | 91.2 % |
1.3.2018 | 90.2 % |
1.6.2018 | 90.6 % |
1.9.2018 | 91 % |
1.12.2018 | 90.8 % |
1.3.2019 | 90.8 % |
1.6.2019 | 90.7 % |
1.9.2019 | 91.3 % |
1.12.2019 | 89.7 % |
1.3.2020 | 89.1 % |
1.6.2020 | 82.1 % |
1.9.2020 | 86.2 % |
1.12.2020 | 88.1 % |
1.3.2021 | 89.6 % |
1.6.2021 | 91 % |
1.9.2021 | 90.7 % |
1.12.2021 | 90.4 % |
1.3.2022 | 90.6 % |
1.6.2022 | 91.2 % |
1.9.2022 | 90.2 % |
1.12.2022 | 89.8 % |
1.3.2023 | 90.6 % |
1.6.2023 | 90.5 % |
1.9.2023 | 89.7 % |
1.12.2023 | 88.4 % |
ניצול קיבולת היסטוריה
תאריך | ערך |
---|---|
1.12.2023 | 88.4 % |
1.9.2023 | 89.7 % |
1.6.2023 | 90.5 % |
1.3.2023 | 90.6 % |
1.12.2022 | 89.8 % |
1.9.2022 | 90.2 % |
1.6.2022 | 91.2 % |
1.3.2022 | 90.6 % |
1.12.2021 | 90.4 % |
1.9.2021 | 90.7 % |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-ניצול קיבולת
שם | נוכחי | קודם | תדירות |
---|---|---|---|
🇸🇪 אישורי רכבים חשמליים | 7,614 Units | 6,801 Units | חודשי |
🇸🇪 אקלים עסקי | 97.3 points | 94.5 points | חודשי |
🇸🇪 הזמנות חדשות | 91 points | 107.5 points | חודשי |
🇸🇪 ייצור חשמל | 11,505 Gigawatt-hour | 12,986 Gigawatt-hour | חודשי |
🇸🇪 ייצור תעשייתי | -3.6 % | -4.9 % | חודשי |
🇸🇪 ייצור תעשייתי לחודש | -2.4 % | 2.1 % | חודשי |
🇸🇪 יצור כרייה | 11.8 % | 8.3 % | חודשי |
🇸🇪 מדד PMI לתעשייה | 53.6 points | 54.1 points | חודשי |
🇸🇪 מחוון מוקדם | 96.3 index points | 94.1 index points | חודשי |
🇸🇪 מלאי עסקים | -4.603 מיליארד SEK | 4.204 מיליארד SEK | רבעון |
🇸🇪 פשיטות רגל | 728 Companies | 915 Companies | חודשי |
🇸🇪 רישומי רכב | 25,401 Units | 25,094 Units | חודשי |
🇸🇪 שינויים במלאי | 18.177 מיליארד SEK | -29.305 מיליארד SEK | רבעון |
🇸🇪 שירותי מדד PMI | 53.8 points | 52.2 points | חודשי |
🇸🇪 תעשייה | -4.4 % | 2.9 % | חודשי |
בשוודיה, ניצולת כושר הייצור היא ההפרש בין השימוש הפוטנציאלי והשימוש בפועל בתשומה. ניצולת כושר הייצור גבוהה כאשר התפוקה בפועל קרובה לתפוקה הפוטנציאלית, מכיוון שנעשה השימוש המרבי בכוח העבודה וההון.
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אירופה
- 🇦🇱אלבניה
- 🇦🇹אוסטריה
- 🇧🇾בלארוס
- 🇧🇪בלגיה
- 🇧🇦בוסניה והרצגובינה
- 🇧🇬בולגריה
- 🇭🇷קרואטיה
- 🇨🇾קפריסין
- 🇨🇿רפובליקה צ'כית
- 🇩🇰דנמרק
- 🇪🇪אסטוניה
- 🇫🇴איי פארו
- 🇫🇮פינלנד
- 🇫🇷צרפת
- 🇩🇪גרמניה
- 🇬🇷יוון
- 🇭🇺הונגריה
- 🇮🇸אי
- 🇮🇪אירלנד
- 🇮🇹איטליה
- 🇽🇰קוסובו
- 🇱🇻לטביה
- 🇱🇮ליכטנשטיין
- 🇱🇹ליטא
- 🇱🇺לוקסמבורג
- 🇲🇰צפון מקדוניה
- 🇲🇹מלטה
- 🇲🇩מולדובה
- 🇲🇨מונאקו
- 🇲🇪מונטנגרו
- 🇳🇱הולנד
- 🇳🇴נורווגיה
- 🇵🇱פולין
- 🇵🇹פורטוגל
- 🇷🇴רומניה
- 🇷🇺רוסיה
- 🇷🇸סרביה
- 🇸🇰סלובקיה
- 🇸🇮סלובניה
- 🇪🇸ספרד
- 🇨🇭שוויץ
- 🇺🇦אוקראינה
- 🇬🇧ממלכה המאוחדת
- 🇦🇩אנדורה
מהו ניצול קיבולת
מושג "ניצולת קיבולת" מהווה אבן יסוד בחקר הכלכלה המקרו-כלכלית ונחשב למדד חשוב למצב הכלכלי הכולל של מדינה או תחום כלכלי. באתר שלנו, eulerpool, אנו מספקים מידע כלכלי עדכני ומדויק, לצד ניתוחים מקצועיים שמסייעים להבנת מדדי ניצולת קיבולת ולכל אחד אחר בתחום הכלכלה המקרו-כלכלית. ניצולת קיבולת היא מדד המשמש למדוד את רמת השימוש בפוטנציאל הייצור של מפעלים וארגונים בתעשייה. המדד מבטא את היחס בין הייצור בפועל לבין הייצור המקסימלי האפשרי כאשר הכל פועל בתפוקה מיטבית. במילים אחרות, אם מפעל מסוים יכול לייצר 100 יחידות בשבוע אך בפועל מייצר רק 80 יחידות, ניצולת הקיבולת שלו היא 80%. הבנה מעמיקה של ניצולת הקיבולת היא חוד החנית לבחינת מצבה הכלכלי של מדינה. זהו מדד שמכיל בתוכו את היכולת של הכלכלה לנצל את המשאבים הזמינים לייצור מוצרים ושירותים. כאשר מפעלים ומתקנים אחרים פועלים בתפוקה מלאה או קרוב לכך, זהו סימן לבריאות כלכלית חיובית. מנגד, כאשר מפעלים פועלים בתת-תפוקה, זה עשוי לרמוז על בעיות כלכליות כמו מיתון או בעיות מבניות אחרות. ישנם מספר גורמים שמובילים לשינויים בניצולת הקיבולת. למשל, ביקוש משתנה למוצרים ושירותים, חידושי טכנולוגיה והכנסת טכנולוגיות חדשות, וכן שינויים ברגולציה ובמיסוי. עלייה בביקוש למוצר מסוים תוביל לרוב לעלייה בניצולת הקיבולת של המפעלים המייצרים את המוצר הזה. מנגד, ירידה בביקוש תוביל לירידה בניצולת הקיבולת. בסביבת הכלכלה המודרנית, שבה יש דגש רב על יעילות ושימוש אופטימלי במשאבים, מדד ניצולת הקיבולת מקבל משקל רב. מעבר לכך, ניצולת הקיבולת מתפרשת גם כאיתות לשינויים עתידיים בכלכלה. לדוגמה, אם רמת ניצולת הקיבולת קרובה למקסימום, ייתכן מאד שהמשק יתחיל להראות סימנים של לחץ אינפלציוני בגלל תחרות על משאבים מוגבלים. יתר על כן, מידע על ניצולת הקיבולת הוא נתון מכריע בקבלת החלטות של קובעי מדיניות כלכלית. מדדי ניצולת קיבולת משמשים כלים לניתוח ולצפי של מגמות כלכליות, כבסיס למדיניות מוניטרית ופיסקלית. כאשר נגידי בנקים ובכירים אחרים במערכת הפיננסית מנתחים את הכלכלה המקומית, הם נסמכים על הנתון הזה כדי לקבוע ריביות, להגדיר גבולות אשראי, ולבצע התערבויות נוספות במערכת הכלכלית. באופן דומה, משרדי האוצר לרוב יישמו מדיניות פיסקלית שמטרתה להשפיע על רמות ניצולת הקיבולת. במקרה של תת-תפוקה כלכלית, הממשלות עשויות לנקוט בצעדים להניע את הכלכלה בעזרת השקעות בתשתיות או תמריצים כספיים. במקרים שבהם ניצולת הקיבולת גבוהה, ייתכן והממשלה תשקול להטיל מגבלות על הוצאות ציבוריות או לתכנן מדיניות מוניטרית שמטרתה למנוע אינפלציה. פירוש נוסף לניצולת הקיבולת במונחים מאקרו-כלכליים הוא הבנת הקשר בין ניצולת קיבולת לעקרונות כלכליים אחרים כמו השקעות, תעסוקה, ויבוא ויצוא. כאשר ניצולת הקיבולת גבוהה, מפעלי הייצור משקיעים יותר בטכנולוגיה וכוח האדם כדי להמשיך ולעמוד בביקוש. זה מוביל לעלייה בתעסוקה והכנסות, שמשפיעות באופן ישיר על הכוח הקנייה והשוק המקומי. מן הצד השני, כאשר ניצולת הקיבולת נמוכה, התוצאה היא לעיתים קרובות ירידה בהשקעות ובתעסוקה, מה שגורם לבעיות חמורות יותר כמו מיתון כלכלי. בעולם הגלובלי של ימינו, ניצולת הקיבולת משפיעה גם על נתוני יבוא ויצוא. שווקים יציבים בעלי ניצול קיבולת גבוה נוטים לייבא פחות ולייצא יותר, ולעיתים נשענים על ייצוא כדי לשמר את רמות התפוקה. הבנת כל הפרמטרים הללו היא קריטית להבנת "תמונת המצב" הכלכלית הכוללת. ב-eulerpool, אנו מציעים למתעניינים גישה לנתונים עדכניים ושירותי אנליזה מקצועית כדי לסייע בניהול ותכנון כלכלי מושכל. בסיכומו של דבר, ניצולת קיבולת היא אחד המדדים החשובים ביותר להערכת מצבה הכלכלי של מדינה. הניתוח המקיף והמעודכן של נתוני ניצולת קיבולת באתר שלנו מספק הבנה מעמיקה של הכלכלה המקרו-כלכלית, ומאפשר לנו ולגולשים שלנו לצפות במגמות ולהיערך בהתאם. הבנת ניצולת קיבולת מאפשרת למקבלי ההחלטות, הכלכלנים והעסקים לקבל החלטות מושכלות, להשקיע בחוכמה, ולהבטיח פעולה תקינה של המערכת הכלכלית בכל שלביה.