קלרנה, החברה המובילה בשוק השוודי בתחום "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL), נקנסה על ידי רשות הפיננסים השוודית FI בסכום של 500 מיליון קרונות שוודיות (כ-45 מיליון דולר), בשל הפרות משמעותיות של תקנות למניעת הלבנת הון בין השנים 2021 ו-2022. התפתחויות אלו מגיעות בתקופה קריטית, כאשר קלרנה מתכננת הנפקה בארה"ב.
קבעה FI כי קלארנה לא ביצעה הערכות סיכונים מקיפות עבור הלבנת הון פוטנציאלית או מימון טרור ולא ייסדה נהלים נאותים לחובות דאגה כלפי לקוחות. "ציות לתקנות הלבנת הון הוא חיוני למניעת פעילויות פליליות", הצהיר מנכ"ל FI דניאל באר.
עם זאת, החקירה אינה חמורה דיה כדי להצדיק שלילת רישיון או אזהרה רשמית. במקום זאת, קיבלה קלארנה נזיפה פורמלית כמו גם את הקנס הכספי. החברה הדגישה כי החלטת ה-FI היא "שאלה של פרשנות ויישום כללים" ואינה כוללת מקרים ממשיים של הלבנת הון.
קלרנה, שהייתה רווחית עד 2019, נכנסה לאזור ההפסד בעקבות התרחבותה המהירה בארה"ב. ברבעון השלישי של 2024 השיגה החברה רווח נקי של 216 מיליון כתר, אך בחודשים הראשונים רשמה הפסד נקי של 116 מיליון כתר. ההנפקה המתוכננת, הצפוייה ברבעון הראשון של 2025, עשויה להעלות את הערכת השווי של החברה לכדי 20 מיליארד דולר.
סקטור ה-BNPL נמצא תחת פיקוח רגולטורי גובר ברחבי העולם. מגיני הצרכנים מותחים ביקורת על המודל העסקי, בטענה שהוא מפתה אנשים לקחת על עצמם חובות שאין ביכולתם להרשות לעצמם. הלשכה האמריקאית להגנת הצרכן והממשלה הבריטית מתכננות להסדיר את הצעות ה-BNPL כמו כרטיסי אשראי.
קלארנה, שהוקמה בשנת 2005, חוותה עלייה תלולה אך צנחה מהערכה של 46 מיליארד דולר ב-2021 ל-6.7 מיליארד דולר בלבד בסבב המימון האחרון ב-2022. בנוסף, מתחים פנימיים בין המנכ"ל סבסטיאן סיאמיָאטקובסקי למייסד שותף ויקטור יעקבסון הכבידו על הנהלת החברה. נציגו של יעקבסון הוצא מהדירקטוריון באוקטובר.
העונש מצטרף לסדרה של קנסות נגד בנקים שוודיים כמו סוודבנק, שנאלצה לשלם 4 מיליארד קרונות על הפרות דומות. למרות האתגרים, הדגישה קלארנה את לקיחת האחריות שלה בתחום עמידה בתקנות, והכריזה על עצמה כ"הבנקה השוודית הגדולה ביותר שטרם נבדקה".
