Politics
מקרון נלחם על יציבות לאחר הצבעת אי-אמון היסטורית
נשיא צרפת מקרון נאבק לאחר קריסת ממשלתו בעקבות הצעת אי-אמון עם נוף פרלמנטרי מפולג עמוקות ומשבר תקציבי מאיים.
נשיא צרפת עמנואל מקרון האשים את האופוזיציה האשמות חמורות לאחר הפלת ממשלת ראש הממשלה מישל ברנייה בהצבעת אי אמון והדגיש את כוונתו לכהן עד 2027 במלואה. "האחריות שהפקדתם בידי דמוקרטית היא מנדט לחמש שנים, ואני אגשים אותו עד הסוף", אמר מקרון ביום חמישי בהצהרתו הראשונה לאחר המשבר הפוליטי.
ברנייה, שכהונתו בת שלושה חודשים בלבד היא הקצרה ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה החמישית, הודח בעקבות הצבעת אי אמון שיזמה פרלמנט מפוצל. תוצאה זו מגיעה לאחר הבחירות החוזרות שנערכו בקיץ, שהובילו למצב של תיקו בין שלושה גושים פוליטיים - אף אחד מהם לא מחזיק ברוב ברור.
מקרון הבטיח למנות "בימים הקרובים" ראש ממשלה חדש שיצטרך להתמודד עם אותם אתגרים פוליטיים. "האופוזיציה בחרה בכאוס", הוא ביקר במיוחד את החזית הלאומית הימנית קיצונית (RN) ואת הברית השמאלית נובו פרונט פופולייר (NFP). לשני הקבוצות יש "רק את המטרה לעורר ולהכין את הבחירות לנשיאות".
הצבעת אי האמון הפילה גם את תקציב 2025, שהכיל חבילה של העלאות מס והפחתות בהוצאות בהיקף של 60 מיליארד אירו. המטרה הייתה להפחית את הגירעון מיותר משישה אחוזים בשנת 2024 לכחמישה אחוזים בשנה הבאה. ה-RN הודיעה שתיחסום את התקציב אם דרישותיה לא ייענו, ומימשה איום זה למרות ויתוריו של ברנייה.
עד סוף השנה יש לאשר תקציב חדש כדי להבטיח את ההמשכיות של השירותים הממשלתיים. מקרון הודיע כי עד אמצע דצמבר הוא יגיש חוק כספים מיוחד שיבטיח את צעדי המעבר הנדרשים.
הקמת ממשלה חדשה נעשית קשה יותר בשל הפילוגים העמוקים בפרלמנט. מקרון עומד בפני הבחירה לכרות שוב ברית עם מפלגת "הרפובליקנים" של ברנייר או לחפש תצורה פוליטית חדשה. ניסיונות להפריד מפלגות שמאל מתונות מהברית עם "צרפת הבלתי-כנועה" לא צלחו עד כה. LFI ו-RN אותתו כי ידחו כל ראש ממשלה שלא מגיע מהמחנה שלהם.
מרין לה פן, יושבת ראש ה-RN, הצהירה: "לא יהיה ראש ממשלה מהחזית העממית החדשה." במקביל, ה-LFI הודיעה על צנזורה אוטומטית של כל מועמד שאינו מהשמאל.
מקרון הודה לברנייה, פוליטיקאי מנוסה ולשעבר המנהל הראשי של שיחות הברקזיט מטעם האיחוד האירופי, על שירותיו. ברנייה יישאר בתפקיד מעבר עד שייבחר ראש ממשלה חדש. המשבר הפוליטי מעמיד למבחן לא רק את ממשלת מקרון, אלא גם את היציבות המוסדית הכוללת של צרפת.