לזכרו של ג'ימי קרטר: עידן שהתאפיין בדיפלומטיה, משברים ואתגרים כלכליים

נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר, נפטר בגיל 100, כך הודיע העיתון אטלנטה ז'ורנל-קונסטיטושן ביום ראשון. כנשיא ה-39 של ארצות הברית בין השנים 1977 ל-1981, הדמוקרט מג'ורג'יה משאיר אחריו כהונה מורכבת ורבת פנים, שהתאפיינה הן במשא ומתן שלום היסטורי והן בטלטלות כלכליות ופוליטיות. בין ההישגים הפוליטיים של קרטר נמנים הסכמי קמפ-דיוויד מ-1978, שבהם תיווך בהצלחה בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין לבין נשיא מצרים אנואר סאדאת. משא ומתן זה הוביל לחתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל לשכן ערבי. עבור מאמציו הבלתי נלאים למצוא פתרונות שלווים לסכסוכים בינלאומיים, קיבל קרטר את פרס נובל לשלום בשנת 2002. הצלחה דיפלומטית נוספת במהלך כהונתו של קרטר הייתה ההכרה והכינון הרשמי של יחסים דיפלומטיים בין ארה"ב לסין בשנת 1979. הודות למשא ומתן סודי שנמשך חודשים, זה היווה נקודת מפנה משמעותית ביחסים הבילטרליים של שתי המדינות. עם זאת, קרטר עמד בפני אתגרים משמעותיים. חטיפת השגרירות האמריקאית בטהרן ב-1979 פגעה קשות במעמדו. הניסיון הכושל להצלה צבאית חיזק את התדמית של נשיא נאבק, והחטופים שוחררו רק דקות לאחר השבעתו של רונלד רייגן. כמו כן, קרטר עמד בלחץ בעקבות משבר האנרגיה של 1979, שנגרם על ידי המהפכה האיראנית. הירידה הדרסטית בייצור הנפט הובילה לעלייה במחירי האנרגיה ולתורים ארוכים בתחנות הדלק. למרות מאמציו להפחית את התלות בנפט זר ולהגביר את היעילות האנרגטית, האמון הציבורי נותר מעורער. מבחינה כלכלית, כהונתו של קרטר הייתה מאופיינת בחששות מאינפלציה וממיתון. עם אינפלציה של מעל 14% בשנת 1980, ניסתה ממשלתו להתמודד עם אתגרים אלה באמצעות העלאת ריבית דרסטית, שלאחר מכן תרמה למיתון הכלכלי בשנה הבחירות.