עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
מתחילים מ-2 אירו רוסיה נכסי קרן העושר הלאומית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)
שער
הערך הנוכחי של נכסי קרן העושר הלאומית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-רוסיה הוא 7 % of GDP. נכסי קרן העושר הלאומית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-רוסיה עלו ל-7 % of GDP ב-1.3.2024, לאחר שהם היו 6.8 % of GDP ב-1.2.2024. מ-1.1.2008 עד 1.4.2024, התוצר המקומי הגולמי הממוצע ב-רוסיה היה 6.14 % of GDP. השיא של כל הזמנים הושג ב-1.9.2020 עם 12.8 % of GDP, בעוד הערך הנמוך ביותר נרשם ב-1.1.2008 עם 1.9 % of GDP.
נכסי קרן העושר הלאומית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
קרן העושר הלאומית נכסים לתמ"ג | |
---|---|
1.1.2008 | 1.9 % of GDP |
1.2.2008 | 1.9 % of GDP |
1.3.2008 | 1.9 % of GDP |
1.4.2008 | 1.9 % of GDP |
1.5.2008 | 1.9 % of GDP |
1.6.2008 | 1.9 % of GDP |
1.7.2008 | 1.9 % of GDP |
1.8.2008 | 1.9 % of GDP |
1.9.2008 | 3 % of GDP |
1.10.2008 | 4 % of GDP |
1.11.2008 | 5.1 % of GDP |
1.12.2008 | 6.3 % of GDP |
1.1.2009 | 7.7 % of GDP |
1.2.2009 | 7.7 % of GDP |
1.3.2009 | 7.5 % of GDP |
1.4.2009 | 7.4 % of GDP |
1.5.2009 | 7.2 % of GDP |
1.6.2009 | 7.3 % of GDP |
1.7.2009 | 7.4 % of GDP |
1.8.2009 | 7.4 % of GDP |
1.9.2009 | 7.1 % of GDP |
1.10.2009 | 7 % of GDP |
1.11.2009 | 7.1 % of GDP |
1.12.2009 | 7.1 % of GDP |
1.1.2010 | 6 % of GDP |
1.2.2010 | 5.8 % of GDP |
1.3.2010 | 5.7 % of GDP |
1.4.2010 | 5.6 % of GDP |
1.5.2010 | 5.7 % of GDP |
1.6.2010 | 5.8 % of GDP |
1.7.2010 | 5.8 % of GDP |
1.8.2010 | 5.8 % of GDP |
1.9.2010 | 5.9 % of GDP |
1.10.2010 | 6 % of GDP |
1.11.2010 | 6 % of GDP |
1.12.2010 | 5.8 % of GDP |
1.1.2011 | 4.4 % of GDP |
1.2.2011 | 4.4 % of GDP |
1.3.2011 | 4.3 % of GDP |
1.4.2011 | 4.3 % of GDP |
1.5.2011 | 4.3 % of GDP |
1.6.2011 | 4.3 % of GDP |
1.7.2011 | 4.3 % of GDP |
1.8.2011 | 4.4 % of GDP |
1.9.2011 | 4.7 % of GDP |
1.10.2011 | 4.5 % of GDP |
1.11.2011 | 4.6 % of GDP |
1.12.2011 | 4.6 % of GDP |
1.1.2012 | 3.9 % of GDP |
1.2.2012 | 3.8 % of GDP |
1.3.2012 | 3.9 % of GDP |
1.4.2012 | 3.8 % of GDP |
1.5.2012 | 4.1 % of GDP |
1.6.2012 | 4.1 % of GDP |
1.7.2012 | 4 % of GDP |
1.8.2012 | 4.1 % of GDP |
1.9.2012 | 4 % of GDP |
1.10.2012 | 4 % of GDP |
1.11.2012 | 4 % of GDP |
1.12.2012 | 4 % of GDP |
1.1.2013 | 3.7 % of GDP |
1.2.2013 | 3.7 % of GDP |
1.3.2013 | 3.7 % of GDP |
1.4.2013 | 3.7 % of GDP |
1.5.2013 | 3.8 % of GDP |
1.6.2013 | 3.9 % of GDP |
1.7.2013 | 3.9 % of GDP |
1.8.2013 | 4 % of GDP |
1.9.2013 | 3.9 % of GDP |
1.10.2013 | 3.9 % of GDP |
1.11.2013 | 4 % of GDP |
1.12.2013 | 4 % of GDP |
1.1.2014 | 4 % of GDP |
1.2.2014 | 4 % of GDP |
1.3.2014 | 4 % of GDP |
1.4.2014 | 4 % of GDP |
1.5.2014 | 3.8 % of GDP |
1.6.2014 | 3.7 % of GDP |
1.7.2014 | 3.9 % of GDP |
1.8.2014 | 4 % of GDP |
1.9.2014 | 4.1 % of GDP |
1.10.2014 | 4.5 % of GDP |
1.11.2014 | 5 % of GDP |
1.12.2014 | 5.3 % of GDP |
1.1.2015 | 6.1 % of GDP |
1.2.2015 | 5.5 % of GDP |
1.3.2015 | 5.2 % of GDP |
1.4.2015 | 4.7 % of GDP |
1.5.2015 | 4.8 % of GDP |
1.6.2015 | 5.1 % of GDP |
1.7.2015 | 5.3 % of GDP |
1.8.2015 | 5.9 % of GDP |
1.9.2015 | 5.9 % of GDP |
1.10.2015 | 5.7 % of GDP |
1.11.2015 | 5.8 % of GDP |
1.12.2015 | 6.1 % of GDP |
1.1.2016 | 6.2 % of GDP |
1.2.2016 | 6.3 % of GDP |
1.3.2016 | 5.8 % of GDP |
1.4.2016 | 5.5 % of GDP |
1.5.2016 | 5.6 % of GDP |
1.6.2016 | 5.5 % of GDP |
1.7.2016 | 5.7 % of GDP |
1.8.2016 | 5.5 % of GDP |
1.9.2016 | 5.4 % of GDP |
1.10.2016 | 5.3 % of GDP |
1.11.2016 | 5.4 % of GDP |
1.12.2016 | 4.7 % of GDP |
1.1.2017 | 4.7 % of GDP |
1.2.2017 | 4.6 % of GDP |
1.3.2017 | 4.5 % of GDP |
1.4.2017 | 4.5 % of GDP |
1.5.2017 | 4.5 % of GDP |
1.6.2017 | 4.8 % of GDP |
1.7.2017 | 4.8 % of GDP |
1.8.2017 | 4.8 % of GDP |
1.9.2017 | 4.6 % of GDP |
1.10.2017 | 4.4 % of GDP |
1.11.2017 | 4.3 % of GDP |
1.12.2017 | 3.6 % of GDP |
1.1.2018 | 3.6 % of GDP |
1.2.2018 | 3.6 % of GDP |
1.3.2018 | 3.6 % of GDP |
1.4.2018 | 3.8 % of GDP |
1.5.2018 | 3.8 % of GDP |
1.6.2018 | 4.7 % of GDP |
1.7.2018 | 4.7 % of GDP |
1.8.2018 | 5 % of GDP |
1.9.2018 | 4.8 % of GDP |
1.10.2018 | 4.8 % of GDP |
1.11.2018 | 4.4 % of GDP |
1.12.2018 | 3.7 % of GDP |
1.1.2019 | 3.6 % of GDP |
1.2.2019 | 3.5 % of GDP |
1.3.2019 | 3.5 % of GDP |
1.4.2019 | 3.5 % of GDP |
1.5.2019 | 3.5 % of GDP |
1.6.2019 | 3.4 % of GDP |
1.7.2019 | 7.2 % of GDP |
1.8.2019 | 7.5 % of GDP |
1.9.2019 | 7.2 % of GDP |
1.10.2019 | 7.3 % of GDP |
1.11.2019 | 7.2 % of GDP |
1.12.2019 | 7.2 % of GDP |
1.1.2020 | 7.3 % of GDP |
1.2.2020 | 7.7 % of GDP |
1.3.2020 | 12 % of GDP |
1.4.2020 | 11.6 % of GDP |
1.5.2020 | 11.3 % of GDP |
1.6.2020 | 11.3 % of GDP |
1.7.2020 | 12.1 % of GDP |
1.8.2020 | 12.4 % of GDP |
1.9.2020 | 12.8 % of GDP |
1.10.2020 | 12.4 % of GDP |
1.11.2020 | 12.5 % of GDP |
1.12.2020 | 11.7 % of GDP |
1.1.2021 | 11.8 % of GDP |
1.2.2021 | 11.7 % of GDP |
1.3.2021 | 11.9 % of GDP |
1.4.2021 | 12 % of GDP |
1.5.2021 | 12.1 % of GDP |
1.6.2021 | 11.7 % of GDP |
1.7.2021 | 11.9 % of GDP |
1.8.2021 | 12.1 % of GDP |
1.9.2021 | 12 % of GDP |
1.10.2021 | 12.1 % of GDP |
1.11.2021 | 12 % of GDP |
1.12.2021 | 11.7 % of GDP |
1.1.2022 | 10.2 % of GDP |
1.2.2022 | 9.7 % of GDP |
1.3.2022 | 9.8 % of GDP |
1.4.2022 | 8.3 % of GDP |
1.5.2022 | 9.4 % of GDP |
1.6.2022 | 8.1 % of GDP |
1.7.2022 | 9.1 % of GDP |
1.8.2022 | 8.9 % of GDP |
1.9.2022 | 8.1 % of GDP |
1.10.2022 | 8.5 % of GDP |
1.11.2022 | 8.5 % of GDP |
1.12.2022 | 7.8 % of GDP |
1.1.2023 | 7.2 % of GDP |
1.2.2023 | 7.4 % of GDP |
1.3.2023 | 7.9 % of GDP |
1.4.2023 | 8.3 % of GDP |
1.5.2023 | 8.2 % of GDP |
1.6.2023 | 8.4 % of GDP |
1.7.2023 | 8.9 % of GDP |
1.8.2023 | 9.1 % of GDP |
1.9.2023 | 9.1 % of GDP |
1.10.2023 | 9 % of GDP |
1.11.2023 | 9 % of GDP |
1.12.2023 | 8 % of GDP |
1.1.2024 | 6.6 % of GDP |
1.2.2024 | 6.8 % of GDP |
1.3.2024 | 7 % of GDP |
נכסי קרן העושר הלאומית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) היסטוריה
תאריך | ערך |
---|---|
1.3.2024 | 7 % of GDP |
1.2.2024 | 6.8 % of GDP |
1.1.2024 | 6.6 % of GDP |
1.12.2023 | 8 % of GDP |
1.11.2023 | 9 % of GDP |
1.10.2023 | 9 % of GDP |
1.9.2023 | 9.1 % of GDP |
1.8.2023 | 9.1 % of GDP |
1.7.2023 | 8.9 % of GDP |
1.6.2023 | 8.4 % of GDP |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-נכסי קרן העושר הלאומית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)
שם | נוכחי | קודם | תדירות |
---|---|---|---|
🇷🇺 דירוג קורופציה | 141 | 137 | שנתי |
🇷🇺 הון המוסד הלאומי לשפע | 141.5 מיליארד USD | 138.9 מיליארד USD | חודשי |
🇷🇺 הוצאות המדינה | 9.326 ביו. RUB | 6.499 ביו. RUB | חודשי |
🇷🇺 הוצאות המדינה | 6.499 ביו. RUB | 6.428 ביו. RUB | רבעון |
🇷🇺 הוצאות צבאיות | 109.454 מיליארד USD | 102.367 מיליארד USD | שנתי |
🇷🇺 הכנסות המדינה | 26.289 מיליארד RUB | 23.029 מיליארד RUB | חודשי |
🇷🇺 חוב המדינה | 20.587 ביו. RUB | 20.565 ביו. RUB | חודשי |
🇷🇺 חוב המדינה לתוצר המקומי הגולמי | 14.9 % of GDP | 16 % of GDP | שנתי |
🇷🇺 מדד השחיתות | 26 Points | 28 Points | שנתי |
🇷🇺 נזילות קרן העושר הלאומית | 4.603 ביו. RUB | 5.046 ביו. RUB | חודשי |
🇷🇺 ערך התקציב הממשלתי | -983 מיליארד RUB | -1.48 ביו. RUB | חודשי |
🇷🇺 תקציב המדינה | -1.9 % of GDP | -2.3 % of GDP | שנתי |
יחס נכסי קרן העושר הלאומית לתמ"ג מציין את האחוז של כל הנכסים בקרן העושר הלאומית של רוסיה (NWF) מתוך התמ"ג של המדינה. קרן העושר הלאומית של רוסיה היא קרן עושר ריבונית שנוצרה מהכנסות מנפט וגז ומהכנסות מהשקעות במטרה להבטיח את איזון התקציב הפדרלי בתקופות של חוסר יציבות כלכלית.
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אירופה
- 🇦🇱אלבניה
- 🇦🇹אוסטריה
- 🇧🇾בלארוס
- 🇧🇪בלגיה
- 🇧🇦בוסניה והרצגובינה
- 🇧🇬בולגריה
- 🇭🇷קרואטיה
- 🇨🇾קפריסין
- 🇨🇿רפובליקה צ'כית
- 🇩🇰דנמרק
- 🇪🇪אסטוניה
- 🇫🇴איי פארו
- 🇫🇮פינלנד
- 🇫🇷צרפת
- 🇩🇪גרמניה
- 🇬🇷יוון
- 🇭🇺הונגריה
- 🇮🇸אי
- 🇮🇪אירלנד
- 🇮🇹איטליה
- 🇽🇰קוסובו
- 🇱🇻לטביה
- 🇱🇮ליכטנשטיין
- 🇱🇹ליטא
- 🇱🇺לוקסמבורג
- 🇲🇰צפון מקדוניה
- 🇲🇹מלטה
- 🇲🇩מולדובה
- 🇲🇨מונאקו
- 🇲🇪מונטנגרו
- 🇳🇱הולנד
- 🇳🇴נורווגיה
- 🇵🇱פולין
- 🇵🇹פורטוגל
- 🇷🇴רומניה
- 🇷🇸סרביה
- 🇸🇰סלובקיה
- 🇸🇮סלובניה
- 🇪🇸ספרד
- 🇸🇪שוודיה
- 🇨🇭שוויץ
- 🇺🇦אוקראינה
- 🇬🇧ממלכה המאוחדת
- 🇦🇩אנדורה
מהו נכסי קרן העושר הלאומית לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)
"הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר (National Wealth Fund Assets to GDP) הוא מדד מקרו-כלכלי חשוב המציע ניתוח מקיף למדידת העושר וההכנסות של מדינה ביחס לתוצר המקומי הגולמי (GDP). מדד זה מציב את היקף נכסי הקרן הלאומית ביחס לגודל הכלכלה, ובכך מאפשר מבחן השוואתי בין מדינות שונות ואנליזה מעמיקה של יכולת המדינה לנהל את משאביה באופן אפקטיבי ורווחי לאורך זמן. אתר Eulerpool מתמחה בהצגת נתונים מקרו-כלכליים ובכך מספק מידע מדויק, עדכני ומפורט לכל מי שמחפש תובנות כלכליות מדויקות. הניתוח של 'הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר' הוא חלק בלתי נפרד ממערך הנתונים שאנו מציעים, ופונה למגוון רחב של משתמשים, כולל כלכלנים, משקיעים מדיניים, קובעי מדיניות ומוסדות אקדמיים. מהו הון הקרן הלאומית? הקרן הלאומית היא מוסד פיננסי המנוהל על ידי הממשלה ומטרתו לאגור ולנהל את ההון שבידי המדינה. בדרך כלל, קרנות אלו מוקמות כדי לנהל את הרווחים המפיקים ממכירת משאבי טבע או ממקורות הכנסה אחרים שאינם זמניים, כמו נכסים לא מוחשיים או השקעות בינלאומיות. הכספים המצטברים בקרן מנוהלים באמצעות השקעות מגוונות, מה שמאפשר למדינה להבטיח יציבות כלכלית ולהתמודד עם תנודות בשוק העולמי וסיכונים פיננסיים. היתרונות של מדידת יחס 'הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר' הם ברורים: יחס זה מספק אינדיקציה ברורה לעושר הכולל של המדינה ביחס למצבה הכלכלי. מדד זה אינו מסתכל רק על התוצר המקומי הגולמי, אלא גם בא ליידי ביטוי את העושר והנכסים שבידי המדינה. מדוע המדד חשוב? המדד מהווה אינדיקציה למידת האמינות הפיננסית והכוח הכלכלי של המדינה. מדינות עם יחס גבוה демонטרות עושר פנימי גבוה יותר, מה שמסביר על תרבות פיננסית חזקה ועל תחזוקה אפקטיבית של נכסי המדינה. הבנת 'הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר' היא קריטית לצורך קבלת החלטות כלכליות ומדיניות אסטרטגיות. כאשר יחס זה גבוה, המדינה יכולה לקבל סיכון גבוה יותר בשוק העולמי ולהשקיע בפרויקטים גדולים עם סיכון גבוה יותר בידיעה שיש לה גיבוי חזק. נתוני יחס 'הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר' גם חשובים למשקיעים בינלאומיים. כאשר משקיע בודק אפשרויות השקעה במדינה מסוימת, יחס גבוה הוא סימן ליציבות כלכלית ויכולת להתמודד עם זעזועים בשוק. זה מאפשר למדינות למשוך השקעות חוץ חיוביות ולשפר את המאזן הכלכלי שלהן לאורך זמן. החשיבות במערכת המקרו-כלכלית במערכת המקרו-כלכלית, היחס 'הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר' משפיע על שורה של נושאים נוספים, כמו ניהול הסיכונים, תכנון תקציבי, ונקיטת מדיניות כספית. הנתונים האלו מאפשרים לקובעי המדיניות להגיע להחלטות מבוססות ובכך לשפר את הניהול הכלכלי של המדינה. נוסף על כך, היחס משפיע גם על תכנון ארוך טווח והתמודדות עם משברים כלכליים. מדינות עם יחס גבוה יותר מסוגלות להתמודד יותר בקלות עם משברים כלכליים, שכן יש להן יכולת למחזר חובות ולהוסיף להשקעות כאשר השוק עובר תנודות. הקשר בין 'הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר' וביטחון כלכלי הקשר בין הון הקרן הלאומית לביטחון כלכלי הוא חזק וברור. קרנות אלו נותנות למדינה את היכולת לנהל את הכלכלה שלה בצורה מאוזנת ומבוקרת יותר. בעידן של חוסר ודאות כלכלית עולמית, קרן לאומית חזקה היא כלי קריטי לשמירה על היציבות וביטחון של המשק. המדד מספק גם ראייה כללית על חוסנה הכלכלי והפוליטי של המדינה. מדינות עם קרן לאומית חזקה לרוב נחשבות לאמינות יותר ברמת הפיננסים שלהן, מה שמקנה להן יתרון במערכת הכלכלית העולמית. דוגמאות למדינות עם קרנות לאומיות חזקות דוגמאות למדינות המנהלות קרנות לאומיות חזקות כוללות את נורווגיה, עם קרן הפנסיה הגלובלית שלה. מדינות נוספות כמו קוואט וסעודיה מנהלות אף הן קרנות נכסים לאומיות גדולות וחזקות, שבזכותן הן מסוגלות להתמודד עם תנודות בשוק הנפט והגז הטבעי. יחס 'הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר' בנורווגיה, לדוגמה, מראה על הצלחה בניהול מדיניות כלכלית בריאה, המשקפת את האופן שבו המדינה התמודדה עם רווחי הנפט והגז והשקיעה אותם באפיקי השקעה מגוונים וארוכי-טווח. סיכום באתר Eulerpool, חשיפת הנתונים הקשורים ל'הון הקרן הלאומית לנכסים לתוצר' מאפשרת למשתמשים שלנו לקבל תמונה מקיפה וברורה לגבי השפעת הקרן על הכלכלה ועל המדיניות הכלכלית של המדינה. באמצעות נתונים מדויקים אלו, כלכלנים, קובעי מדיניות ומשקיעים יכולים להעריך את היכולת הכלכלית ולתכנן באופן מושכל ואחראי. ברור אם כן שמדד זה מהווה כלי חשוב והכרחי בכל ניתוח כלכלי אסטרטגי, והוא מעניק תובנות יקרות ערך באשר היציבות והחוסן הכלכלי של המדינות השונות בעולם. מטרתנו באתר Eulerpool היא להמשיך לספק נתונים איכותיים ומקיפים שיעזרו לכל משתמשנו לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר בתחום הכלכלה וההשקעות."