עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
מתחילים מ-2 אירו נורווגיה שכר
שער
הערך הנוכחי של השכר ב-נורווגיה הוא 53,750 NOK/חודש. השכר ב-נורווגיה ירד ל-53,750 NOK/חודש ב-1.9.2023, לאחר שהיה 55,220 NOK/חודש ב-1.6.2023. מ-1.12.1997 עד 1.12.2023, התל"ג הממוצע ב-נורווגיה היה 41,849.31 NOK/חודש. השיא כל הזמנים הושג ב-1.12.2023 עם 55,550 NOK/חודש, בעוד שהערך הנמוך ביותר נרשם ב-1.12.1997 עם 20,126 NOK/חודש.
שכר ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
שכר | |
---|---|
1.12.1997 | 20,126 NOK/Month |
1.12.1998 | 21,620 NOK/Month |
1.12.1999 | 22,515 NOK/Month |
1.12.2000 | 23,614 NOK/Month |
1.12.2001 | 24,699 NOK/Month |
1.12.2002 | 26,357 NOK/Month |
1.12.2003 | 27,261 NOK/Month |
1.12.2004 | 28,242 NOK/Month |
1.12.2005 | 29,159 NOK/Month |
1.12.2006 | 30,539 NOK/Month |
1.12.2007 | 32,263 NOK/Month |
1.12.2008 | 34,100 NOK/Month |
1.12.2009 | 35,300 NOK/Month |
1.12.2010 | 36,700 NOK/Month |
1.12.2011 | 38,100 NOK/Month |
1.12.2012 | 39,600 NOK/Month |
1.12.2013 | 41,000 NOK/Month |
1.12.2014 | 42,300 NOK/Month |
1.12.2015 | 42,600 NOK/Month |
1.3.2016 | 43,940 NOK/Month |
1.6.2016 | 43,430 NOK/Month |
1.9.2016 | 42,150 NOK/Month |
1.12.2016 | 43,090 NOK/Month |
1.3.2017 | 44,570 NOK/Month |
1.6.2017 | 44,720 NOK/Month |
1.9.2017 | 43,070 NOK/Month |
1.12.2017 | 44,090 NOK/Month |
1.3.2018 | 45,790 NOK/Month |
1.6.2018 | 45,690 NOK/Month |
1.9.2018 | 44,170 NOK/Month |
1.12.2018 | 45,510 NOK/Month |
1.3.2019 | 47,370 NOK/Month |
1.6.2019 | 47,300 NOK/Month |
1.9.2019 | 45,860 NOK/Month |
1.12.2019 | 47,110 NOK/Month |
1.3.2020 | 48,930 NOK/Month |
1.6.2020 | 49,620 NOK/Month |
1.9.2020 | 46,950 NOK/Month |
1.12.2020 | 48,230 NOK/Month |
1.3.2021 | 50,460 NOK/Month |
1.6.2021 | 50,760 NOK/Month |
1.9.2021 | 48,560 NOK/Month |
1.12.2021 | 50,370 NOK/Month |
1.3.2022 | 52,180 NOK/Month |
1.6.2022 | 52,540 NOK/Month |
1.9.2022 | 50,550 NOK/Month |
1.12.2022 | 52,330 NOK/Month |
1.3.2023 | 54,360 NOK/Month |
1.6.2023 | 55,220 NOK/Month |
1.9.2023 | 53,750 NOK/Month |
שכר היסטוריה
תאריך | ערך |
---|---|
1.9.2023 | 53,750 NOK/חודש |
1.6.2023 | 55,220 NOK/חודש |
1.3.2023 | 54,360 NOK/חודש |
1.12.2022 | 52,330 NOK/חודש |
1.9.2022 | 50,550 NOK/חודש |
1.6.2022 | 52,540 NOK/חודש |
1.3.2022 | 52,180 NOK/חודש |
1.12.2021 | 50,370 NOK/חודש |
1.9.2021 | 48,560 NOK/חודש |
1.6.2021 | 50,760 NOK/חודש |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-שכר
שם | נוכחי | קודם | תדירות |
---|---|---|---|
🇳🇴 אוכלוסייה | 5.49 מיליון | 5.43 מיליון | שנתי |
🇳🇴 אנשים שאינם עובדים | 76,570 | 75,000 | חודשי |
🇳🇴 גיל פרישה לגברים | 62 Years | 62 Years | שנתי |
🇳🇴 גיל פרישה לנשים | 62 Years | 62 Years | שנתי |
🇳🇴 הצעות עבודה | 98,000 | 110,300 | רבעון |
🇳🇴 משרה מלאה | 2.097 מיליון | 2.097 מיליון | רבעון |
🇳🇴 עבודה חלקית | 644,300 | 657,300 | רבעון |
🇳🇴 עובדים | 2.888 מיליון | 2.881 מיליון | חודשי |
🇳🇴 עלויות עבודה | 126.629 points | 127.229 points | רבעון |
🇳🇴 צמיחת שכר | 5.763 % | 6.058 % | רבעון |
🇳🇴 שינוי בתעסוקה | 0.3 % | 0.1 % | רבעון |
🇳🇴 שיעור אבטלה | 4.1 % | 4.1 % | חודשי |
🇳🇴 שיעור אבטלת נוער | 12.2 % | 12.8 % | חודשי |
🇳🇴 שיעור האבטלה לטווח ארוך | 0.6 % | 0.5 % | רבעון |
🇳🇴 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה | 72.6 % | 72.9 % | חודשי |
🇳🇴 שיעור המובטלים הרשומים | 2.1 % | 1.9 % | חודשי |
🇳🇴 שיעור התעסוקה | 69.6 % | 69.8 % | חודשי |
🇳🇴 שיעור משרות פנויות | 3.9 % | 3.1 % | רבעון |
🇳🇴 שכר בייצור | 124.8 points | 120.8 points | רבעון |
🇳🇴 תפוקה | 133.15 points | 130.12 points | רבעון |
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אירופה
- 🇦🇱אלבניה
- 🇦🇹אוסטריה
- 🇧🇾בלארוס
- 🇧🇪בלגיה
- 🇧🇦בוסניה והרצגובינה
- 🇧🇬בולגריה
- 🇭🇷קרואטיה
- 🇨🇾קפריסין
- 🇨🇿רפובליקה צ'כית
- 🇩🇰דנמרק
- 🇪🇪אסטוניה
- 🇫🇴איי פארו
- 🇫🇮פינלנד
- 🇫🇷צרפת
- 🇩🇪גרמניה
- 🇬🇷יוון
- 🇭🇺הונגריה
- 🇮🇸אי
- 🇮🇪אירלנד
- 🇮🇹איטליה
- 🇽🇰קוסובו
- 🇱🇻לטביה
- 🇱🇮ליכטנשטיין
- 🇱🇹ליטא
- 🇱🇺לוקסמבורג
- 🇲🇰צפון מקדוניה
- 🇲🇹מלטה
- 🇲🇩מולדובה
- 🇲🇨מונאקו
- 🇲🇪מונטנגרו
- 🇳🇱הולנד
- 🇵🇱פולין
- 🇵🇹פורטוגל
- 🇷🇴רומניה
- 🇷🇺רוסיה
- 🇷🇸סרביה
- 🇸🇰סלובקיה
- 🇸🇮סלובניה
- 🇪🇸ספרד
- 🇸🇪שוודיה
- 🇨🇭שוויץ
- 🇺🇦אוקראינה
- 🇬🇧ממלכה המאוחדת
- 🇦🇩אנדורה
מהו שכר
שכר הוא נושא מרכזי בתחום המקרו-כלכלה והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות הכלכלית הכוללת במדינה. ניתוח שכר במקרו-כלכלה עוסק בהבנת התהליכים והגורמים המשפיעים על רמת השכר במשק ועל השפעתם על הכלכלה בצורה כללית. במאמר זה נדון במרכיבים המרכזיים המשפיעים על רמת השכר במשק, ונבחן את השפעתם בתחומים שונים של הכלכלה הלאומית והבינלאומית. ראשית, חשוב להבין כי שכר משמש ככלי כלכלי חשוב המעודד עבודה ומשפיע על רמת התעסוקה במשק. שכר גבוה יכול לעודד יותר אנשים להיכנס לשוק העבודה, אך באותה מידה עשוי לגרום למעסיקים להיות זהירים יותר בקבלת עובדים חדשים. מצד שני, שכר נמוך יכול להוביל למחסור בעובדים מיומנים ולהקטנת התפוקה והיעילות במשק. מספר גורמים כלכליים משפיעים על התפתחות השכר במדינה. אחד מהם הוא ההיצע והביקוש לעבודה. ככל שהביקוש לעובדים עולה וההיצע קטן, כך יש יותר לחץ להעלות את השכר. למשל, בשוק עם מחסור בעובדי הייטק, השכר בתחום זה יטפס בהשוואה לשווקים אחרים בהם ההיצע של עובדים הוא גבוה יותר. לעומת זאת, במצבים בהם יש עודף היצע של עובדים, כמו בתחום המשרות המגיע במהלך תקופת מיתון כלכלי, השכר נוטה לרדת בעקבות ירידת הביקוש לעובדים. גורם נוסף הוא האינפלציה. אינפלציה גבוהה גורמת לעלייה במחירים ותצרוכת, מה שמוביל לדרישה להעלאת שכר על מנת לשמור על רמת חיים נאותה. מצד שני, אינפלציה נמוכה או דפלציה יכולה להקטין את הדרישה להעלאת שכר ולכן לייצב את רמת השכר בפועל. מערכת המיסוי גם משמשת ככלי חשוב בהשפעתה על השכר. בהתקף מהמיסוי על השכר, אנשים מתקשים לשמור על רמת חיים נאותה ולכן מידת המיסוי משפיעה על הסכום שיישאר להם בכיס. מיסוי גבוה לעומת זאת יכול להוריד את ההכנסה נטו של העובדים ולהשפיע באופן שלילי על רמת החיים שלהם. מעבר לגורמים הכלכליים הישירים, ישנם גם גורמים חברתיים ופוליטיים שמשפיעים על התפתחות השכר. החלטות ממשלה, חקיקת חוקים והתערבות ממשלתית יכולים להוביל לשינויים בטווח הקצר והארוך ברמת השכר. דוגמה לכך היא קביעת שכר מינימום המחייבת מעסיקים להבטיח מצב כלכלי מינימלי לעובדים. מאבקי עובדים דרך איגודים מקצועיים גם הם משחקים תפקיד חשוב בהשפעה על רמת השכר. במדינות רבות ישנם מנגנונים של הסכמי שכר קיבוציים, המתקיימים בין איגודים מקצועיים לבין ארגוני מעסיקים. הסכמים אלה משפיעים ישירות על השכר ותנאי העבודה של פרטים ובאופן כללי על המשק. תהליכים אלו כוללים לעיתים קרובות גם מאבקים חברתיים כמו שביתות, ההן חלק מהמאבק על שמירת זכויות העובדים והשגת שיפורים בתנאי העסקתם. במקרו כלכלה, שכר משפיע גם על הוצאות המדינה בהיבטי תשלומי רווחה וסעד. כאשר רמת השכר במשק נמוכה, ישנו לחץ על הממשלה לספק מענקים ותשלומי סעד על מנת לאזן את הפערים הכלכליים ולמנוע עלייה בעוני. מצד שני, כאשר רמת השכר גבוהה, ישנו הפחתת הצורך בתשלומים אלו ונוצרת אפשרות להפנתם להשקעות בתשתיות ופיתוח. גם גורמים גלובליים משפיעים על התפתחות השכר במשק. התפתחות כלכלית במדינות אחרות, עלייה במסחר בינלאומי והשפעות כלכליות עולמיות משפיעים על היכולת של המשק להתחרות ועל הצורך להעלות או להוריד שכר בהתאם לרמת התחרותיות הבינלאומית. דוגמה להשפעה חיצונית היא התפתחות הטכנולוגיה. טכנולוגיות חדשות דורשות שיפורים במכונות ומכשירים ותהליכי ייצור חדשים, מה שמביא לצורך בעובדים מיומנים ביכולות חדשות. זה עשוי להעלות את השכר עבור מיומנויות אלו, אך גם יכול להקטין את הצורך בעובדים במשרות פחות מיומנות. במאמר זה ניסינו להקיף את מרכיבי השכר במקרו כלכלה, אך חשוב להבין כי מדובר בנושא מורכב עם השפעות רבות ורב-תחומיות. השכר מהווה חלק מרכזי בכלכלה הלאומית ולכן חיוני להבין את ההקשרים השונים שמשפיעים עליו ולהתאים את המדיניות הכלכלית בהתאם לכך. ב-Eulerpool אנו מתמחים בהצגת נתונים כלכליים בצורה מקצועית ברורה והנגשתם למען הציבור. הבנת השכר ומשמעותו הכלכלית יכולה לסייע בקבלת החלטות טובות יותר, ולקדם כלכלה מאוזנת ובריאה יותר עבור כולם.