עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
מתחילים מ-2 אירו מרוקו שינויים במלאי
שער
הערך הנוכחי של השינויים במלאי ב-מרוקו הוא 51.484 מיליארד MAD. השינויים במלאי ב-מרוקו גדלו ל-51.484 מיליארד MAD ב-1.1.2021, לאחר שהיו 27.596 מיליארד MAD ב-1.1.2020. מ-1.1.1952 עד 1.1.2022, התוצר המקומי הגולמי הממוצע ב-מרוקו היה 8.79 מיליארד MAD. השיא בכל הזמנים הושג ב-1.1.2021 עם 51.48 מיליארד MAD, בעוד שהערך הנמוך ביותר נרשם ב-1.1.1995 עם -1.99 מיליארד MAD.
שינויים במלאי ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
שינויים במלאי | |
---|---|
1.1.1953 | 230 מיליון MAD |
1.1.1954 | 250 מיליון MAD |
1.1.1958 | 300 מיליון MAD |
1.1.1960 | 40 מיליון MAD |
1.1.1962 | 100 מיליון MAD |
1.1.1963 | 100 מיליון MAD |
1.1.1967 | 30 מיליון MAD |
1.1.1968 | 720 מיליון MAD |
1.1.1970 | 90 מיליון MAD |
1.1.1971 | 60 מיליון MAD |
1.1.1973 | 130 מיליון MAD |
1.1.1974 | 1.99 מיליארד MAD |
1.1.1975 | 130 מיליון MAD |
1.1.1977 | 1.13 מיליארד MAD |
1.1.1978 | 460 מיליון MAD |
1.1.1979 | 320 מיליון MAD |
1.1.1980 | 1.45 מיליארד MAD |
1.1.1981 | 130 מיליון MAD |
1.1.1982 | 840 מיליון MAD |
1.1.1984 | 2.45 מיליארד MAD |
1.1.1985 | 2.51 מיליארד MAD |
1.1.1986 | 2.28 מיליארד MAD |
1.1.1987 | 1.41 מיליארד MAD |
1.1.1988 | 1.03 מיליארד MAD |
1.1.1989 | 1.76 מיליארד MAD |
1.1.1990 | 2.77 מיליארד MAD |
1.1.1991 | 961.2 מיליון MAD |
1.1.1992 | 2.01 מיליארד MAD |
1.1.1994 | 1.72 מיליארד MAD |
1.1.1996 | 596.1 מיליון MAD |
1.1.1997 | 114.9 מיליון MAD |
1.1.1998 | 10.03 מיליארד MAD |
1.1.2001 | 5.55 מיליארד MAD |
1.1.2002 | 3.17 מיליארד MAD |
1.1.2003 | 10.68 מיליארד MAD |
1.1.2004 | 14.39 מיליארד MAD |
1.1.2005 | 6.7 מיליארד MAD |
1.1.2006 | 7.45 מיליארד MAD |
1.1.2007 | 11.2 מיליארד MAD |
1.1.2008 | 33.5 מיליארד MAD |
1.1.2009 | 25.33 מיליארד MAD |
1.1.2010 | 26.82 מיליארד MAD |
1.1.2011 | 35.11 מיליארד MAD |
1.1.2012 | 20.53 מיליארד MAD |
1.1.2013 | 34.86 מיליארד MAD |
1.1.2014 | 35 מיליארד MAD |
1.1.2015 | 44.46 מיליארד MAD |
1.1.2016 | 33.52 מיליארד MAD |
1.1.2017 | 38.15 מיליארד MAD |
1.1.2018 | 48.8 מיליארד MAD |
1.1.2019 | 40.02 מיליארד MAD |
1.1.2020 | 27.6 מיליארד MAD |
1.1.2021 | 51.48 מיליארד MAD |
שינויים במלאי היסטוריה
תאריך | ערך |
---|---|
1.1.2021 | 51.484 מיליארד MAD |
1.1.2020 | 27.596 מיליארד MAD |
1.1.2019 | 40.024 מיליארד MAD |
1.1.2018 | 48.798 מיליארד MAD |
1.1.2017 | 38.149 מיליארד MAD |
1.1.2016 | 33.519 מיליארד MAD |
1.1.2015 | 44.459 מיליארד MAD |
1.1.2014 | 35.001 מיליארד MAD |
1.1.2013 | 34.86 מיליארד MAD |
1.1.2012 | 20.53 מיליארד MAD |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-שינויים במלאי
שם | נוכחי | קודם | תדירות |
---|---|---|---|
🇲🇦 יצור כרייה | 28.6 % | 32.2 % | רבעון |
🇲🇦 תעשייה | 2 % | 8 % | רבעון |
במרוקו, שינויים במלאים משמשים לעיתים קרובות כאינדיקטור מקדים לביצועיה הכוללים של הכלכלה.
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אפריקה
- 🇩🇿אלג'יריה
- 🇦🇴אנגולה
- 🇧🇯בנין
- 🇧🇼בוטסואנה
- 🇧🇫בורקינה פאסו
- 🇧🇮בורונדי
- 🇨🇲קמרון
- 🇨🇻כף ורדה
- 🇨🇫רפובליקה המרכז-אפריקאית
- 🇹🇩צ'אד
- 🇰🇲קומורו
- 🇨🇬קונגו
- 🇿🇦דרום אפריקה
- 🇩🇯ג'יבוטי
- 🇪🇬מצרים
- 🇬🇶גינאה המשוונית
- 🇪🇷אריתריאה
- 🇪🇹אתיופיה
- 🇬🇦גבון
- 🇬🇲גמביה
- 🇬🇭גאנה
- 🇬🇳גינאה
- 🇬🇼גינאה-ביסאו
- 🇨🇮חוף השנהב
- 🇰🇪קניה
- 🇱🇸לסוטו
- 🇱🇷ליבריה
- 🇱🇾לוב
- 🇲🇬מדגסקר
- 🇲🇼מלאווי
- 🇲🇱מאלי
- 🇲🇷מאוריטניה
- 🇲🇺מאוריציוס
- 🇲🇿מוזמביק
- 🇳🇦נמיביה
- 🇳🇪ניז'ר
- 🇳🇬ניגריה
- 🇷🇼רואנדה
- 🇸🇹סאו טומה ופרינסיפה
- 🇸🇳סנגל
- 🇸🇨סיישל
- 🇸🇱סיירה לאונה
- 🇸🇴סומליה
- דרום סודן
- 🇸🇩סודאן
- 🇸🇿אסוואטיני
- 🇹🇿טנזניה
- 🇹🇬טוגו
- 🇹🇳תוניסיה
- 🇺🇬אוגנדה
- 🇿🇲זמביה
- 🇿🇼זימבבואה
מהו שינויים במלאי
קטגוריית "שינויים במלאי" במקרו-כלכלה היא אחת מהקטגוריות החשובות ביותר להבנה מקיפה של הפעילות הכלכלית במשק. שינויים במלאי מתייחסים לשינויים שנתיים או רבעוניים בכמות החומרים הגלמיים, המוצרים בתהליך הייצור והמוצרים המוגמרים שבידי היצרנים והקמעונאים. שינויים אלו הם חלק מהותי מחישוב התוצר הלאומי הגורף (תל"ג) והתוצר הלאומי הנקי (תל"נ), ומספקים תובנה קריטית על כיווני המגמות הכלכליות, על רמות הביקוש וההיצע ועל בריאותם הכללית של סקטורים תעשייתיים שונים. לשינויים במלאי יש שתי הסתכלויות עיקריות: גידול במלאי וירידה במלאי. כל אחד מהם נושא עמו משמעויות כלכליות ייחודיות. גידול במלאי מעיד על כך שהיצרנים מייצרים יותר ממה שנמכר, מה שיכול להצביע על ירידה בביקוש או על ציפייה לגידול בביקוש בעתיד הקרוב. מצד שני, ירידה במלאי עשויה לשקף כי הביקוש נמצא בעלייה או שהיצרנים צמצמו את הייצור שלהם. ניתוח מדויק של השינויים במלאי מצריך הבנה עמוקה של ההקשרים הכלכליים והעסקיים של כל סקטור ושל המדינה בכללותה. הדיווחים על שינויים במלאי נמסרים בדרך כלל במסגרת הדוחות הכספיים העסקיים והנתונים הכלכליים המתפרסמים על ידי לשכות סטטיסטיקה לאומיות וגופי רגולציה אחרים. בישראל, נתונים אלו מתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ומספקים תובנות קריטיות למקבלי ההחלטות בכל הרמות—ממשלה, עסקים, ומוסדות פיננסים. שינויים במלאי נחשבים כמנוף חשוב לחיזוי מגמות כלכליות עתידיות. לדוגמה, עלייה פתאומית במלאי יכולה להתרחש כאשר חברות מצפות להאטה בביקוש. במקרה כזה, יצרנים עשויים להאט את קצב הייצור, מה שעשוי להשפיע על שוק העבודה ועל רמות האבטלה. בנוסף, עלייה במלאי מלווה פעמים רבות בהוזלת מחירים כדי לגרום לצרכנים לרכוש את הסחורה, מה שיכול להוביל לאינפלציה נמוכה יותר לטווח הקצר אך יכול להעיד על בעיות בביקוש לטווח הארוך יותר. מנגד, הפחתה במלאי עשויה להיות סימן לכך שהביקוש עולה על ההיצע. במצב כזה, חברות עשויות לעלות את קצב הייצור כדי לענות על הביקוש הגדל, מה שיכול להוביל לעלייה בתעסוקה ובהשקעות הוניות. במקרים כאלו, רמות המחירים עשויות לעלות בעקבות ציפייה לאינפלציה גבוהה יותר. שינויים במלאי גם משפיעים על מדדים אחרים כגון התוצר המקומי הגולמי(תמ"ג). מלאי מהווה חלק מההשקעה הלאומית הכוללת, ולכן שינויים במלאי יכולים להשפיע באופן ישיר על קצב הצמיחה הכלכלית של מדינה. למשל, ירידה במלאי עשויה להקטין את השקעה הכוללת ולהאט בכך את הצמיחה של התמ"ג, בעוד גידול במלאי עשוי להגדיל אותה. במישור הבינלאומי, שינויים במלאי יכולים גם להשפיע על מסחות הסחר. לדוגמה, גידול במלאי של מוצרים מוגמרים עשוי להוביל להגדלת הייצוא אם הביקוש המקומי יורד, בעוד עלייה במלאי של חומרי גלם עשויה להצביע על עלייה תלויה ביבוא חומרי גלם. לסיכום, השינויים במלאי הם חלק מהותי מהתמונה הכלכלית הכוללת. המידע על השינויים במלאי נגיש יחסית ונתונים אלה מהווים מדד חשוב לכלכלנים, משקיעים וקובעי מדיניות. ניתוח מדויק של השינויים במלאי וסיבותיהם יכול לספק תובנות חשובות לא רק לגבי מצב הנוכחי של הכלכלה אלא גם לגבי הצפי לעתיד. באתר Eulerpool, אנו מציבים במקום הראשון את הצגת המידע המקרו-כלכלי העדכני והמדויק ביותר, וזאת במטרה להעניק את הכלים המיטביים לקבלת החלטות כלכליות מושכלות.