עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
מתחילים מ-2 אירו 
לטביה ייצור כרייה
שער
הערך הנוכחי של ייצור כרייה ב-לטביה הוא 4.2 %. ייצור כרייה ב-לטביה ירד ל-4.2 % ב-1.5.2024, לאחר שהיה 23.2 % ב-1.4.2024. מ-1.1.2001 עד 1.6.2024, התמ"ג הממוצע ב-לטביה היה 5.36 %. השיא בכל הזמנים הושג ב-1.3.2003 עם 101.6 %, בעוד שהערך הנמוך ביותר נרשם ב-1.2.2009 עם -35.6 %.
ייצור כרייה ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
| יצור כרייה | |
|---|---|
| 1.3.2001 | 4.2 % |
| 1.4.2001 | 5.4 % |
| 1.5.2001 | 3 % |
| 1.6.2001 | 11 % |
| 1.7.2001 | 16.6 % |
| 1.8.2001 | 55 % |
| 1.11.2001 | 8.4 % |
| 1.5.2002 | 24.6 % |
| 1.6.2002 | 35.3 % |
| 1.7.2002 | 15.6 % |
| 1.8.2002 | 16.2 % |
| 1.9.2002 | 16.4 % |
| 1.10.2002 | 13.6 % |
| 1.11.2002 | 16.7 % |
| 1.12.2002 | 21.9 % |
| 1.1.2003 | 12.7 % |
| 1.2.2003 | 51 % |
| 1.3.2003 | 101.6 % |
| 1.4.2003 | 17.4 % |
| 1.6.2003 | 2.4 % |
| 1.7.2003 | 6.9 % |
| 1.11.2003 | 20.8 % |
| 1.12.2003 | 7.2 % |
| 1.1.2004 | 18.9 % |
| 1.2.2004 | 4.9 % |
| 1.4.2004 | 23.5 % |
| 1.5.2004 | 21 % |
| 1.7.2004 | 2.3 % |
| 1.8.2004 | 16.2 % |
| 1.9.2004 | 29.4 % |
| 1.10.2004 | 30.8 % |
| 1.11.2004 | 4.2 % |
| 1.12.2004 | 7.7 % |
| 1.1.2005 | 35.4 % |
| 1.2.2005 | 13.4 % |
| 1.3.2005 | 28.3 % |
| 1.4.2005 | 14.5 % |
| 1.6.2005 | 12.8 % |
| 1.7.2005 | 42.8 % |
| 1.8.2005 | 1.8 % |
| 1.9.2005 | 3.4 % |
| 1.10.2005 | 27.5 % |
| 1.11.2005 | 42.6 % |
| 1.12.2005 | 40.1 % |
| 1.2.2006 | 19.8 % |
| 1.3.2006 | 14 % |
| 1.4.2006 | 15.2 % |
| 1.5.2006 | 53.9 % |
| 1.6.2006 | 44.1 % |
| 1.8.2006 | 8.5 % |
| 1.9.2006 | 15 % |
| 1.12.2006 | 6.7 % |
| 1.1.2007 | 42.1 % |
| 1.2.2007 | 14.7 % |
| 1.3.2007 | 29.8 % |
| 1.4.2007 | 36.6 % |
| 1.5.2007 | 16.1 % |
| 1.8.2007 | 13.6 % |
| 1.9.2007 | 6.7 % |
| 1.10.2007 | 15.1 % |
| 1.11.2007 | 19.6 % |
| 1.12.2007 | 12.8 % |
| 1.1.2008 | 22.4 % |
| 1.2.2008 | 29.9 % |
| 1.5.2008 | 13.1 % |
| 1.7.2008 | 12.9 % |
| 1.9.2008 | 0.2 % |
| 1.3.2010 | 5.3 % |
| 1.4.2010 | 10.6 % |
| 1.5.2010 | 5.4 % |
| 1.6.2010 | 21 % |
| 1.7.2010 | 20.1 % |
| 1.8.2010 | 23.8 % |
| 1.9.2010 | 33.1 % |
| 1.10.2010 | 34.9 % |
| 1.11.2010 | 19.6 % |
| 1.5.2011 | 9.8 % |
| 1.6.2011 | 20.3 % |
| 1.7.2011 | 4.8 % |
| 1.8.2011 | 26.4 % |
| 1.9.2011 | 19.7 % |
| 1.10.2011 | 15.3 % |
| 1.11.2011 | 18.1 % |
| 1.12.2011 | 60.4 % |
| 1.1.2012 | 21.5 % |
| 1.2.2012 | 15.5 % |
| 1.3.2012 | 31.4 % |
| 1.4.2012 | 26.7 % |
| 1.7.2012 | 1.8 % |
| 1.1.2013 | 0.1 % |
| 1.2.2013 | 19.5 % |
| 1.5.2013 | 1.3 % |
| 1.6.2013 | 12.6 % |
| 1.7.2013 | 14.5 % |
| 1.8.2013 | 1.5 % |
| 1.9.2013 | 0.8 % |
| 1.10.2013 | 7 % |
| 1.12.2013 | 14.9 % |
| 1.1.2014 | 0.9 % |
| 1.2.2014 | 8.6 % |
| 1.3.2014 | 14.1 % |
| 1.4.2014 | 28.6 % |
| 1.5.2014 | 10.1 % |
| 1.9.2014 | 6.8 % |
| 1.11.2014 | 4.1 % |
| 1.1.2015 | 16.2 % |
| 1.2.2015 | 8.8 % |
| 1.3.2015 | 7.9 % |
| 1.4.2015 | 17.9 % |
| 1.5.2015 | 2 % |
| 1.6.2015 | 16.7 % |
| 1.7.2015 | 4 % |
| 1.8.2015 | 12.8 % |
| 1.10.2015 | 4.9 % |
| 1.2.2016 | 3.2 % |
| 1.9.2016 | 1.1 % |
| 1.10.2016 | 11.5 % |
| 1.11.2016 | 10.9 % |
| 1.12.2016 | 16.6 % |
| 1.1.2017 | 20.5 % |
| 1.2.2017 | 13.5 % |
| 1.3.2017 | 6 % |
| 1.4.2017 | 17.5 % |
| 1.5.2017 | 21.7 % |
| 1.6.2017 | 14.8 % |
| 1.7.2017 | 27 % |
| 1.8.2017 | 21 % |
| 1.9.2017 | 21.3 % |
| 1.10.2017 | 11.6 % |
| 1.11.2017 | 24 % |
| 1.12.2017 | 15.4 % |
| 1.5.2018 | 7.5 % |
| 1.6.2018 | 16.5 % |
| 1.7.2018 | 9.8 % |
| 1.8.2018 | 1.5 % |
| 1.10.2018 | 8.2 % |
| 1.11.2018 | 10.9 % |
| 1.12.2018 | 9.1 % |
| 1.1.2019 | 9 % |
| 1.2.2019 | 13.5 % |
| 1.3.2019 | 17.6 % |
| 1.4.2019 | 22.4 % |
| 1.1.2020 | 10.6 % |
| 1.2.2020 | 16.7 % |
| 1.5.2020 | 1 % |
| 1.6.2020 | 9.1 % |
| 1.7.2020 | 12.8 % |
| 1.8.2020 | 2 % |
| 1.9.2020 | 21.7 % |
| 1.10.2020 | 14.3 % |
| 1.11.2020 | 20 % |
| 1.12.2020 | 14.9 % |
| 1.1.2021 | 4.2 % |
| 1.3.2021 | 11.1 % |
| 1.4.2021 | 16 % |
| 1.5.2021 | 2.6 % |
| 1.6.2021 | 9.3 % |
| 1.7.2021 | 12.1 % |
| 1.8.2021 | 13.7 % |
| 1.10.2021 | 3.2 % |
| 1.11.2021 | 2.2 % |
| 1.1.2022 | 9 % |
| 1.2.2022 | 14.7 % |
| 1.3.2022 | 9.2 % |
| 1.5.2022 | 1.6 % |
| 1.8.2022 | 6.1 % |
| 1.9.2022 | 6.6 % |
| 1.10.2022 | 2.4 % |
| 1.12.2023 | 5.1 % |
| 1.1.2024 | 3.2 % |
| 1.2.2024 | 28.9 % |
| 1.3.2024 | 26.2 % |
| 1.4.2024 | 23.2 % |
| 1.5.2024 | 4.2 % |
ייצור כרייה היסטוריה
| תאריך | ערך |
|---|---|
| 1.5.2024 | 4.2 % |
| 1.4.2024 | 23.2 % |
| 1.3.2024 | 26.2 % |
| 1.2.2024 | 28.9 % |
| 1.1.2024 | 3.2 % |
| 1.12.2023 | 5.1 % |
| 1.10.2022 | 2.4 % |
| 1.9.2022 | 6.6 % |
| 1.8.2022 | 6.1 % |
| 1.5.2022 | 1.6 % |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-ייצור כרייה
| שם | נוכחי | קודם | תדירות |
|---|---|---|---|
🇱🇻 אישורי רכבים חשמליים | 124 Units | 114 Units | חודשי |
🇱🇻 אקלים עסקי | -8.2 points | -8 points | חודשי |
🇱🇻 ייצור חשמל | 239 Gigawatt-hour | 495 Gigawatt-hour | חודשי |
🇱🇻 ייצור תעשייתי | -3.8 % | -3.9 % | חודשי |
🇱🇻 ייצור תעשייתי לחודש | -2.5 % | 3.3 % | חודשי |
🇱🇻 ניצול קיבולת | 71.4 % | 72.3 % | רבעון |
🇱🇻 רישומי רכב | 1,616 Units | 1,686 Units | חודשי |
🇱🇻 שינויים במלאי | 203.977 מיליון EUR | -214.099 מיליון EUR | רבעון |
🇱🇻 תעשייה | -5.5 % | -0.5 % | חודשי |
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אירופה
- 🇦🇱אלבניה
- 🇦🇹אוסטריה
- 🇧🇾בלארוס
- 🇧🇪בלגיה
- 🇧🇦בוסניה והרצגובינה
- 🇧🇬בולגריה
- 🇭🇷קרואטיה
- 🇨🇾קפריסין
- 🇨🇿רפובליקה צ'כית
- 🇩🇰דנמרק
- 🇪🇪אסטוניה
- 🇫🇴איי פארו
- 🇫🇮פינלנד
- 🇫🇷צרפת
- 🇩🇪גרמניה
- 🇬🇷יוון
- 🇭🇺הונגריה
- 🇮🇸אי
- 🇮🇪אירלנד
- 🇮🇹איטליה
- 🇽🇰קוסובו
- 🇱🇮ליכטנשטיין
- 🇱🇹ליטא
- 🇱🇺לוקסמבורג
- 🇲🇰צפון מקדוניה
- 🇲🇹מלטה
- 🇲🇩מולדובה
- 🇲🇨מונאקו
- 🇲🇪מונטנגרו
- 🇳🇱הולנד
- 🇳🇴נורווגיה
- 🇵🇱פולין
- 🇵🇹פורטוגל
- 🇷🇴רומניה
- 🇷🇺רוסיה
- 🇷🇸סרביה
- 🇸🇰סלובקיה
- 🇸🇮סלובניה
- 🇪🇸ספרד
- 🇸🇪שוודיה
- 🇨🇭שוויץ
- 🇺🇦אוקראינה
- 🇬🇧ממלכה המאוחדת
- 🇦🇩אנדורה
מהו ייצור כרייה
מדי שנה מגלה עולם הכלכלה המודרני את חשיבותה המרכזית של תעשיית המכרות על הפעילות הכלכלית הגלובלית. בתחום המקרו-כלכלה, הקטגוריה "תפוקת מכרות" נחשבת לאחת המרכזיות עקב השפעתה הרחבה על תחומים רבים. אתר "Eulerpool" מזמין אתכם להכיר את עומק הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתפוקת מכרות וללמוד כיצד קטגוריה זו משפיעה ומשתקפת בנתוני המקרו-כלכלה אותם אנו מציגים. תפוקת מכרות מתייחסת להפקת משאבי טבע מתוך כדור הארץ, כגון מינרלים, מתכות יקרות, פחם, נפט וגז טבעי. נתונים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מניתוחי מקרו-כלכלה, שכן הם מספקים לוחות מדדים יחודיים ללמידה והבנה של מגמות כלכליות, הן ברמה אזורית והן ברמה עולמית. כאשר מפעל עוסק בהפקת מינרלים ומתכות, הוא לא רק משפיע על הכלכלה המקומית אלא גם על השווקים הבינלאומיים. מהות ענף המכרות טמונה בביקוש העולמי לחומרים שחלקם נמצאים במאגרים מוגבלים. לדוגמה, מתכות יקרות כמו זהב וכסף נחשבות למושגי מפתח בשוקי המסחר וההשקעות. בעפרות ברזל משתמשים לייצור פלדה, שהיא חומר יסוד בתעשיות רבות ובפיתוח תשתיות בסיסיות. מכאן, שמתרחש שינוי משמעותי בתפוקת המכרות, השפעתו מתפשטת לכלכלות שונות ומשפיעה על מחירים, שערי חליפין ומדינות סחר בינלאומי. הענף נשען באופן קריטי על טכנולוגיות חדשות ושיטות כריה מודרניות, אשר מאפשרות להפיק מגוון רחב יותר של חומרים ואף מסייעות לשפר את מידת הניצול והיעילות. תפוקת מכרות מזינה תעשיות שלמות החל מייצור רכבים, דרך בניית מבנים ועד יצירת מכשור אלקטרוני מתקדם. התקדמות טכנולוגית בתחום זה מאפשרת גם לצמצם את הפגיעה הסביבתית, ותורמת לשיפור תהליכים קיימים למען קיימות ארוכת טווח. כדי להבין טוב יותר את ההשפעה הכלכלית של תפוקת מכרות, חשוב לבחון את הנתונים שאנו מציגים ב-Eulerpool. באתר שלנו, אנו מציעים מאגר מתעדכן של נתונים כלכליים אודות תפוקת מכרות במדינות שונות, תעשיות ומגזרים ספציפיים. נתונים אלו מאפשרים למשקיעים, חוקרים וכלכלנים לעקוב אחרי תנודות כלכליות ולהתמקד באזורים בעלי פוטנציאל גבוה. היקף הפעילות בתחום המכרות משתנה ממדינה למדינה בהתאם למדיניות ממשלתית, משאבים זמינים וגישות לניהול סביבתי. מדינות כמו אוסטרליה, קנדה ורוסיה נחשבות למובילות בתחום בעקבות עושרן במשאבי טבע והתקדמותן הטכנולוגית והרגולטורית. לעומת זאת, מדינות מתפתחות בעלות משאבי טבע עשירים אך מתקשות בניהול נכון, עשויות להיתקל באתגרים כלכליים משמעותיים. ב-Eulerpool אנו מעניקים דגש מיוחד לאותות אזהרה וכלי ניתוח שיעזרו בהבנת ההשפעות העתידיות של תנודות בתפוקת מכרות. כך ניתן לנבא שינויים בתעשיות מבוססות מינרלים, השפעתם של תגליות חדשות והשלכותיהן על המסחר הבינלאומי. כלים אלו הדרושים לצורך קבלת החלטות מושכלות במיוחד בתקופות של חוסר וודאות כלכלית. חשוב לציין כי מלבד ההיבטים הכלכליים הישירים, תפוקת מכרות מלווה גם בהשפעות חברתיות וסביבתיות משמעותיות. עבודה במכרות מצריכה ידיים עובדות נוספות, ומביאה לעיתים לפיתוח קהילות בסמוך לאזורי כרייה. עם זאת, ענף זה גם מביא עמו סיכונים בריאותיים לעובדים ופעמים רבות מאתגרות רגולציות סביבתיות הדורשות צמצום פליטת מזהמים ושמירה על איכות הסביבה. בהקשר הגלובלי, ניתן לראות כי ענף המכרות משחק תפקיד חשוב בעיצוב יחסים בין מדינות, מושפע מהמדיניות המסחרית וממנהיגות כלכלית בינלאומית. הסחר במשאבי טבע מאיץ הידוק קשרים כלכליים ופוליטיים בין מדינות, ומביא להיווצרות בריתות וסכמי סחר. במבט קדימה, עתיד תעשיית המכרות כרוך בהמשך פיתוח טכנולוגיות כרייה ירוקות ושמירה על איזון בין ניצול הון הטבע ושמירה על כדור הארץ למען הדורות הבאים. אתר Eulerpool ימשיך לספק למשתמשיו מידע מקיף ומעודכן על מגמות תפוקת מכרות, אפשרויות השקעה והשלכות כלכליות גלובליות. תפוקת מכרות היא מרכיב מרכזי בתהליכים כלכליים חשובים, והבנתו מאפשרת לנצל את הפוטנציאל הטמון בו לקידום הפעילות הכלכלית בצורה מיטבית. באמצעות המידע והניתוחים הזמינים ב-Eulerpool, המשקיעים ואנשי המקצוע יכולים להפיק תובנות חשובות לפיתוח אסטרטגיות כלכליות ולגזירת החלטות מושכלות בתחום המקרו-כלכלה.