עשה את ההשקעות הטובות ביותר של חייך
מתחילים מ-2 אירו איראן יצוא נפט
שער
הערך הנוכחי של יצוא הנפט ב-איראן הוא 38.723 מיליארד USD. יצוא הנפט ב-איראן עלה ל-38.723 מיליארד USD בתאריך 1.1.2021, לאחר שהיה 21.043 מיליארד USD בתאריך 1.1.2020. מ-1.1.1995 עד 1.1.2022, התוצר המקומי הגולמי הממוצע ב-איראן היה 47.53 מיליארד USD. השיא בכל הזמנים הושג בתאריך 1.1.2011 עם 119.15 מיליארד USD, בעוד הערך הנמוך ביותר נרשם בתאריך 1.1.1998 עם 10.66 מיליארד USD.
יצוא נפט ·
שלוש שנים
חמש שנים
עשר שנים
25 שנה
מקס
יצוא נפט | |
---|---|
1.1.1995 | 15.1 מיליארד USD |
1.1.1996 | 19.27 מיליארד USD |
1.1.1997 | 15.93 מיליארד USD |
1.1.1998 | 10.66 מיליארד USD |
1.1.1999 | 17.98 מיליארד USD |
1.1.2000 | 24.96 מיליארד USD |
1.1.2001 | 20.15 מיליארד USD |
1.1.2002 | 23.79 מיליארד USD |
1.1.2003 | 28.41 מיליארד USD |
1.1.2004 | 37.45 מיליארד USD |
1.1.2005 | 55.79 מיליארד USD |
1.1.2006 | 64.67 מיליארד USD |
1.1.2007 | 84.51 מיליארד USD |
1.1.2008 | 86.62 מיליארד USD |
1.1.2009 | 69.96 מיליארד USD |
1.1.2010 | 90.19 מיליארד USD |
1.1.2011 | 119.15 מיליארד USD |
1.1.2012 | 68.08 מיליארד USD |
1.1.2013 | 64.54 מיליארד USD |
1.1.2014 | 55.41 מיליארד USD |
1.1.2015 | 31.85 מיליארד USD |
1.1.2016 | 55.75 מיליארד USD |
1.1.2017 | 65.82 מיליארד USD |
1.1.2018 | 60.74 מיליארד USD |
1.1.2019 | 29.02 מיליארד USD |
1.1.2020 | 21.04 מיליארד USD |
1.1.2021 | 38.72 מיליארד USD |
יצוא נפט היסטוריה
תאריך | ערך |
---|---|
1.1.2021 | 38.723 מיליארד USD |
1.1.2020 | 21.043 מיליארד USD |
1.1.2019 | 29.016 מיליארד USD |
1.1.2018 | 60.735 מיליארד USD |
1.1.2017 | 65.818 מיליארד USD |
1.1.2016 | 55.752 מיליארד USD |
1.1.2015 | 31.848 מיליארד USD |
1.1.2014 | 55.407 מיליארד USD |
1.1.2013 | 64.54 מיליארד USD |
1.1.2012 | 68.083 מיליארד USD |
מדדים כלכליים מקרו דומים ל-יצוא נפט
שם | נוכחי | קודם | תדירות |
---|---|---|---|
🇮🇷 אינדקס טרור | 4.464 Points | 5.688 Points | שנתי |
🇮🇷 השקעות ישירות זרות | 1.224 מיליארד USD | 905.6 מיליון USD | שנתי |
🇮🇷 חוב חוץ | 6.282 מיליארד USD | 8.675 מיליארד USD | שנתי |
🇮🇷 יבואים | 17.915 מיליארד USD | 16.424 מיליארד USD | רבעון |
🇮🇷 ייצור נפט גולמי | 3,226 BBL/D/1K | 3,219 BBL/D/1K | חודשי |
🇮🇷 יצוא שאינו נפט | 42.246 מיליארד USD | 40.748 מיליארד USD | שנתי |
🇮🇷 יצואים | 12.29 מיליארד USD | 11.681 מיליארד USD | רבעון |
🇮🇷 מאזן התפעול לתוצר מקומי גולמי | 3.4 % of GDP | 4.2 % of GDP | שנתי |
🇮🇷 מאזן מסחרי | -5.625 מיליארד USD | -4.743 מיליארד USD | רבעון |
🇮🇷 מאזן תשלומים | 6.326 מיליארד USD | 5.908 מיליארד USD | רבעון |
דפי מאקרו למדינות אחרות ב אסיה
- 🇨🇳סין
- 🇮🇳הודו
- 🇮🇩אינדונזיה
- 🇯🇵יפן
- 🇸🇦ערב הסעודית
- 🇸🇬סינגפור
- 🇰🇷דרום קוריאה
- 🇹🇷תורכיה
- 🇦🇫אפגניסטן
- 🇦🇲ארמניה
- 🇦🇿אזרבייג'ן
- 🇧🇭בחריין
- 🇧🇩בנגלדש
- 🇧🇹בהוטן
- 🇧🇳ברוניי
- 🇰🇭קמבודיה
- 🇹🇱מזרח טימור
- 🇬🇪גאורגיה
- 🇭🇰הונג קונג
- 🇮🇶עיראק
- 🇮🇱ישראל
- 🇯🇴ירדן
- 🇰🇿קזחסטן
- 🇰🇼כווית
- 🇰🇬קירגיזסטן
- 🇱🇦לאוס
- 🇱🇧לבנון
- 🇲🇴מקאו
- 🇲🇾מלזיה
- 🇲🇻מלדיבים
- 🇲🇳מונגוליה
- 🇲🇲מיאנמר
- 🇳🇵נפאל
- 🇰🇵צפון קוריאה
- 🇴🇲עומאן
- 🇵🇰פקיסטן
- 🇵🇸פלסטין
- 🇵🇭פיליפינים
- 🇶🇦קטאר
- 🇱🇰סרי לנקה
- 🇸🇾סוריה
- 🇹🇼טייוואן
- 🇹🇯טג'יקיסטן
- 🇹🇭תאילנד
- 🇹🇲תורכמניסטן
- 🇦🇪איחוד האמירויות הערביות
- 🇺🇿אוזבקיסטן
- 🇻🇳וייטנאם
- 🇾🇪תימן
מהו יצוא נפט
שוק הנפט העולמי מהווה מרכיב מרכזי בתחום הכלכלה המקרו-כלכלית, וכחלק מזה, קטגוריית הייצוא של הנפט משפיעה באופן ניכר על רבות מהכלכלות בעולם. 'ייצוא נפט' הוא נושא מורכב ורב-שכבתי הדורש הבנה מעמיקה של מגוון גורמים כלכליים, פוליטיים, גיאופוליטיים, וסביבתיים. באתר "Eulerpool", אנו שואפים להציג נתונים מקרו-כלכליים מדויקים ומקיפים, ובכך לסייע לאנליסטים, משקיעים, ומקבלי החלטות להבין את השפעות ייצוא הנפט ואת התפתחות שוק הנפט העולמי. הנפט, אחד מהמשאבים הטבעיים החשובים והמשפיעים ביותר על הכלכלה הגלובלית, משחק תפקיד מרכזי גם מבחינת ייצוא. המדינות המובילות בייצוא נפט כמו ערב הסעודית, רוסיה, וארצות הברית משפיעות באופן ישיר על כלכלות שונות ברחבי העולם דרך מחירי הנפט, מאזן התשלומים, ושערי החליפין. באותו אופן, תנודות בשוק הנפט הבינלאומי מגיבות לאירועים פוליטיים, סכסוכי סחר, ושינויים רגולטוריים, ויש להן השפעה ישירה על כלכלה מיקרו ומקרו. השפעה של ייצוא נפט ניכרת בכל רבדי הכלכלה. בכלכלה המקומית של מדינות מייצאות נפט, ההכנסות מייצוא מהוות מרכיב מרכזי בתקציבי מדינה ומשפיעות על היכולת להשקיע בפרויקטים לאומיים בחינוך, בריאות, ותשתיות. לדוגמה, מדינות כמו כווית וקטאר, שהכנסותיהן נשענות בעיקר על ייצוא נפט, מנתבות חלק גדול מההכנסות האלו להשקעות ארוכות טווח שנועדו לגוון את הכלכלה ולצמצם את התלות במגזר הנפט. מעבר לכך, ישנם שווקים פיננסיים המגיבים באופן ישיר לשינויים במחירי הנפט ולתחזיות לגבי ייצוא הנפט. כשהמדינות המייצאות מכריזות על עלייה או ירידה בתפוקה, הדבר משפיע על מדדי המניות, שערי החליפין ומדד המחירים לצרכן. התוצאה היא שההשקעות הפיננסיות, כולל מניות ואג"ח, מתאות להתחיל ולסיים בהתאם לשינויים בייצוא הנפט ובהיצע הנפט בשוק. יתר על כן, תלות העולם בנפט מתבטאת גם במערכת הסחר הבינלאומית. הייצוא של נפט והצריכה של נפט הם מרכיבים חשובים בחשבונות השוטפים של מדינות שונות. כאשר מדינה מייצאת יותר נפט, זה תורם למאזן תשלומים חיובי ומחזק את המטבע המקומי. אך, מנגד, כאשר מחירי הנפט יורדים או הביקוש העולמי פוחת, מדינות מייצאות עלולות להיתקל בקשיים כלכליים ולסבול מהיחלשות במטבע המקומי. בפן הגיאופוליטי, יחסי הכוחות בין מדינות מושפעים משמעותית מהמדיניות הכלכלית הנוגעת לנפט. לדוגמה, הסנקציות הכלכליות המוטלות על מדינות כמו איראן וונצואלה משפיעות רבות על היכולת שלהן לייצא נפט לשוק הבינלאומי. בנוסף, הסכמים ותיאומים בין מדינות מייצאות נפט כמו ארגון אופק (OPEC) הם גורם משמעותי בקביעת מחירי הנפט העולמיים. הארגון עובד כדי לספק יציבות במחירי הנפט, אך חבריו נתקלים לא פעם במחלוקות פנימיות ובאתגרים חיצוניים המביאים לתנודות במחיר הנפט ובייצוא. מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מההשפעות הסביבתיות של ייצור וייצוא נפט, שהולכות ונהיות קריטיות בעידן הנוכחי של משבר אקלים. המודעות העולה להתחממות הגלובלית ולנזקים הסביבתיים שהשימוש בנפט גורר, מובילה מדינות רבות לשקול מחדש את ההתמכרות לנפט. חלק מהן החלו להטיל תקנות מחמירות יותר על הפקת וייצוא נפט, במטרה לדחוף לאנרגיות מתחדשות ולהפחתת זיהום. ההשפעות של השינויים הללו על שוק הנפט הן רבות פנים ומשפיעות על כמות הייצוא והמדיניות הכלכלית של המדינות המייצאות. לסיכום, בעולם המקרו-כלכלה, ייצוא הנפט עומד כמגה-גורם המשפיע על שלל תחומים כלכליים ופוליטיים. הבנת דינמיקות הייצוא של הנפט דורשת גישה למידע עדכני ורחב היקף, כמו זה שמציע אתר "Eulerpool". אנו מקווים שהמידע המוצע על ידי האתר יסייע לכם, המשתמשים, לקבל החלטות מושכלות ולהבין את ההשפעות השונות של ייצוא הנפט על הכלכלה העולמית והמקומית.