התמ"ג לנפש מחושב על ידי חלוקת התוצר המקומי הגולמי של המדינה, מותאם לפי אינפלציה, באוכלוסייה הכללית.

מהו תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) לנפש

GDP לנפש, או תוצר מקומי גולמי לנפש, הוא מדד כלכלי חשוב הבוחן את רמת הרווחה הכלכלית של התושבים במדינה מסוימת. מדד זה מחושב על ידי חלוקת התוצר המקומי הגולמי (GDP) במספר התושבים במדינה. הוא מהווה אינדיקטור מרכזי להערכת רמת החיים והפריון הכלכלי במדינה, וביכולתו לתרום להבנת הפערים הכלכליים בין מדינות שונות וכן בתוך מדינות עצמן. נתחיל בהבנה בסיסית של המונח תוצר מקומי גולמי (GDP). מדובר בסך כל הערכים של המוצרים והשירותים שיוצרו במדינה במהלך תקופה מסוימת, לרוב שנה קלנדרית. התוצר המקומי הגולמי כולל את הערך הנוסף שנוצר בכל שלבות הייצור של המוצרים הסופיים, ובכך הוא מהווה מדד כללי לביצועי הכלכלה. הוא יכול להיות מחושב בשלוש דרכים עיקריות: צריכה פרטית וציבורית, השקעות ויצוא נטו (יצוא פחות יבוא). GDP לנפש לוקח את ה-GDP המוחלט ומחלק אותו במספר התושבים. כך מתקבל מדד המאפשר השוואה נוחה בין מדינות ומדינות בהן התוצר המקומי הגולמי שונה בצורה משמעותית. למשל, בעוד שארה"ב והודו עשויות להיות עם תוצר מקומי גולמי דומה, מספר התושבים המרובה בהודו יגרום ל-GDP לנפש להיות נמוך בהרבה ביחס לארה"ב. השימוש ב-GDP לנפש ככלי ניתוח כלכלי כולל מספר יתרונות. ראשית, הוא מאפשר להשוות בקלות ובאופן יחסי את הרווחה הכלכלית של תושבי מדינות שונות. שנית, הוא מאפשר ניתוח פנימי מעמיק בתוך המדינה - למשל, למדוד את ההתקדמות הכלכלית לאורך זמן. יתרונות אלו הופכים את ה-GDP לנפש למדד פופולרי במחקרים כלכליים ומדיניות כלכלית. עם זאת, קיימות מספר מגבלות לשימוש ב-GDP לנפש. בין היתר, המדד אינו מתייחס לחלוקת ההכנסות בתוך המדינה. מדינה עם GDP לנפש גבוה אך עם פערים כלכליים רחבים עשויה להיות בעלת מצב רווחה פחות טוב בהשוואה למדינה עם GDP לנפש נמוך יותר אך עם חלוקת הכנסות שוויונית יותר. בנוסף, מדד זה אינו לוקח בחשבון מרכיבים לא כלכליים כמו בריאות, חינוך ואיכות סביבה, שגם הם חשובים לרווחת התושבים. בהסתכלות היסטורית, ניתן לראות כי העלייה ב-GDP לנפש קשורה באופן מובהק לשיפור ברמת החיים והבריאות של תושבי המדינה. לדוגמה, בארצות הברית, העלייה המשמעותית ב-GDP לנפש במאה ה-20 לוותה בעלייה בתוחלת החיים, בהשכלה ובגישה לשירותים רפואיים. עם זאת, חשוב לזכור שמדדים כלכליים נוספים כמו Gini Index, HDI ועוד צריכים לאזן את ההבנה הכלכלית השלמה. באקלים הכלכלי הגלובלי הנוכחי, שבו מתגלים פערים כלכליים ואי שיויוניות בין מדינות, חשוב במיוחד להבין את המשמעות של GDP לנפש ואת הדרכים לנתח ולפרש אותו. זה עוזר למקבלי החלטות ליצור מדיניות כלכלית יעילה יותר שתוביל לצמיחה כלכלית ולאיכות חיים טובה יותר עבור כלל התושבים. במאמר הבא נבחן את התקנים המחמירים והשיטות השונות לחישוב מדד ה-GDP לנפש. נדון במגמות הנוכחיות ובדרכים לייעל את המדידה וההבנה של המדד בכדי לספק תמונה כוללת וברורה של המצב הכלכלי והחברתי במדינות שונות.